פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שעה ד

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:56, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט שעה ד

סעיף ד[עריכה]

היורד לשדה חבירו ברשות, אפילו נטע שדה שאינה עשויה ליטע, שמין לו וידו על העליונה, שאם היתה ההוצאה יתירה על השבח נוטל ההוצאהא; ואם השבח יתירה על ההוצאה, נוטל השבחב. (ואם בעל השדה הוא עצמו אריסג, חזר להיות דינו כאילו עשוי ליטע, רק ששמין כמה רוצה ליתן שלא יצטרך לטרוח בעצמו) (נ"י פרק האשה שנפלו). (ב"ב מב,ב).

א. נוטל ההוצאה: הסמ"ע מעיר שבניגוד לשותף שבמקרה שההוצאות גדולות מהשבח נוטל רק הוצאה שיעור שבח (רמ"א בסי' קעח), היורד ברשות נוטל את כל ההוצאה.

ב. נוטל השבח: סמ"ע - הכוונה היא שנוטל כשאר שתלי העיר מתוך השבח, אך אינו נוטל את כל השבח.

ג. אריס: מדובר על יורד שלא ברשות לשדה העשויה ליטע.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.