פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט שעה ו
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו[עריכה]
היורד לתוך חורבתו של חבירו ובנאה שלא ברשות, שמין לו וידו על התחתונה (רי"ף ורמב"ם). ואם אמר בעל הבנין: עצי ואבני אני נוטל, שומעין לוא (ב"מ קא,א). אמר ליה בעל הקרקע: טול מה שבנית, שומעין לוב (רי"ף ורמב"ם). הגה: ודווקא אם החורבה אינה עשויה לבנות; אבל אם עשויה לבנות, או במקום שסתם חורבה עומדת לבנות, דינו כמו חצירות, שיתבאר בסמוך (ב"י בשם תלמידי רשב"א והרמב"ם פ"ו דגזילה ומרדכי פרק השואל).
א. אבני אני נוטל: נמוק"י - אם בעה"ב הקדים ושילם לו, הבונה כבר לא יכול לחזור בו, מכיוון שבנה על דעת ליטול מבעה"ב, וא"כ ברגע שנתרצה בעה"ב קנתה לו חצרו.
ב. טול אבניך: רי"ף,רמב"ם,שו"ע: שדרו ממתיבתא דשומעין לו.
ראב"ד: אין שומעים לו כי חורבה עומדת ליבנות, וא"כ בעה"ב מזיק הוא.
רא"ש: מסתבר כראב"ד במקרה שלא היה משתמש בחורבתו ויש לו בית אחר, שאז ראוי לבנות בנין כזה בלי קיפוח פרנסתו, ומוכח שהוא רק מבקש תואנה. הב"י כתב שיתכן שהרי"ף והרמב"ם מודים לרא"ש, ובסמ"ע הביא את דברי הרא"ש.
מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.