פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט תי כ

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־11:57, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט תי כ

סעיף כ[עריכה]

וכן אם נפל לתוכו אדם ומת, אפילו היה סומא או שנפל בלילה, בין שהיה בן חורין או עבד, ה"ז פטור; ואם הוזק בו האדםא או הבהמה הפקחתב, חייב נזק שלם. הגה: ויש אומרים דבהמה פקחת פטור אפילו מנזקין אם נפל שם ביום (טור סכ"ב והמגיד פרק י"ב דנזקי ממון).

א. אדם שהוזק: ב"ק כז,ב: אין דרכן של בנ"א להתבונן בדרכים.

ב. בהמה פיקחת שהוזקה: רמב"ם,מ"מ,שו"ע: דוקא לענין מיתה פטור על בהמה פיקחת, אך לענין נזק חייב.

ראב"ד,רשב"א,רמ"א: גם לענין נזק פטור, אין סברא לחלק.

דינא דגרמי בנזקי ממונו: רא"ה,רמ"א (סי' שפו): חייבים על גרמי רק בנזקי גופו ולא בנזקי ממונו. הקצות מקשה ע"כ מתוס' ששאלו למה צריכים למעט "שור ולא אדם" הרי מת אסור בהנאה וא"כ כבר ממועט מ"והמת יהיה לו", ומתרצים שנצרך למעט עבד וכותי הקנויים לישראל, שאינם אסורים בהנאה. וקשה, הרי עבד וכותי אין גופם קנוי אלא הם רק משועבדים, ועל שעבוד חייבים רק מדינא דגרמי, ולפי הרא"ה והרמ"א לא חייבים על גרמי בנזקי ממונו. הקצות גם מדייק מכך שחייבים בבור אף על דבר שאין גופו ממון, שכן עבד אין גופו קנוי אלא רק משועבד למעשה ידיו, וא"כ אין גופו ממון (ובכ"ז נזקק למיעוט מיוחד, משמע שבד"כ חייבים ע"כ).

רמב"ן: גם בנזקי ממונו.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.