פרשני:שולחן ערוך:חושן משפט תיח ה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־12:58, 29 באפריל 2019 מאת Yair hashulchan (שיחה | תרומות) (Added yair hashulchan's seif.)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:חושן משפט תיח ה

סעיף ה[עריכה]

בד"א, באש הקודחת. אבל אם היה להב גדול העולה ונכפף מגובה עליית הלהב, והיו עצים מצויים שם, אין לה אומד אלא אפילו עברה אלף אמה, חייב.

הרי"ף לא הביא דינים אלו וכנראה סבר שר"ש (שאמר שהכל לפי הדליקה) חלק על כל השיעורים ולא רק לענין רוחב כשאין גדר וכד', אמנם הרמב"ם הביא וכ"פ השו"ע.

משנה בב"ק סא,א: עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות או דרך הרבים או נהר פטור.

נהר: גמרא: רב אמר: נהר ממש, ושמואל אמר: אריתא דדלאי. מ"ד נהר ממש, אע"ג דליכא מיא; ומ"ד אריתא דדלאי, אי אית ביה מיא אין, אבל לית ביה מיא לא.

רמב"ם,שו"ע: רב ושמואל נחלקו אם צריך מים או לא (ושניהם עסקו ברחב שמונה), והלכה כשמואל שצריך.

רא"ש,רמ"א: לא נחלקו אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא. רב עסק ברחב ובו אין צריך מים ושמואל אמר שאם יש מים מספיק אפילו כלשהו.

גדר: גמרא: אמר רב לא שנו אלא בקולחת אבל בנכפפת אפילו עד מאה אמה, ושמואל אמר מתניתין בכופפת אבל בקולחת אפילו כלשהו פטור. תניא כוותיה דרב וכו'. הלכה כרב.

מתוך הספר יאיר השולחן, אין להעתיק ללא רשות מהמחבר, לפרטים ורכישה.