כתובים

יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

כתובים הוא החלק השלישי בתנ"ך, ומורכב בעיקר מספרים מאוחרים יותר (יחסית) משאר ספרי התנ"ך.

ספרי הכתובים[עריכה]

את ספרי "כתובים" ניתן לחלק לשלושה חלקים: ספרי אמ"ת, חמש מגילות, והספרים האחרונים^[1].

ספרי אמ"ת[עריכה]

שלושת ספרי אמ"ת (ראשי תיבות של תהלים-משלי-איוב), חריגים משאר ספרי התנ"ך, בכך שהטעמים בהם שונים. הסיבה היא שהם כתובים בשפה שירית, והפסוקים בהם קצרים בהרבה מאשר ברוב התנ"ך - ברוב הפעמים הפסוק מתחלק לשני חלקים של כשלוש-ארבע מילים - ולכן דורשים הרבה פחות טעמים.

ספר תהלים נכתב ברובו על ידי דוד המלך, וחלקו על ידי אנשים שונים, כגון אסף, ומשה רבינו. המפרשים חולקים לגבי זהותם של חלקם מהכותבים. בספר 150 מזמורים, העוסקים בנושאים שונים: תשובה, תפילה, ובעיקר שבח והודאה ל-ה'.

ספר משלי נכתב על ידי שלמה המלך, וכולל עצות לחיים טובים, מתוך השקפתו ונקודת ראותו של שלמה - החכם מכל אדם.

בספר איוב מסופר על אדם בשם איוב, שהתייסר בייסורים רבים, למרות היותו צדיק. הספר עוסק בשאלת קיום ה"שכר ועונש", כאשר איוב טוען שהוא התייסר על לא-עוול בכפו, וזו ההוכחה שאין שכר ועונש - ואילו רעיו טוענים שיש. לאחר שמתייאשים הרעים מלהוכיח לאיוב את דעתם, מגיע אדם נוסף - אליהוא בן ברכאל הבוזי - הטוען גם הוא נגד איוב, ולבסוף עונה הקב"ה בכבודו ובעצמו. הדעות חלוקות לגבי תקופת האירועים המסופרים בספר: יש דעות שהיה בזמן משה רבינו, בזמן אברהם אבינו, ועוד. יש גם דעה הגורסת שהספר הוא משל, ולא היה מעולם.

חמש מגילות[עריכה]

בחלק זה חמישה ספרים קצרים יותר, המכונים מגילות, כיוון שהם נכתבו על קלף, כספר תורה, אבל כל אחת על קלף משלה, קטן בהרבה מספר תורה. בשתיים מהמגילות (שיר השירים ואסתר), בהן כתובה במפורש זהות הכותב, אך בשלוש האחרות זה רמוז, או לא כתוב כלל, וחז"ל עסקו בנושא. את המגילות נוהגים לקרוא בציבור במועדים שונים.

מגילת שיר השירים נכתבה בידי שלמה המלך. מתואר בה סיפור של אהבה בין דוד לרעיה - כאשר על פי רוב הפרשנים, הדוד הוא משל לקב"ה, והרעיה - לעם ישראל. נוהגים לקרוא את המגילה בשבת שבתוך פסח.

מגילת רות מתרחשת בתקופת השופטים, ועוסקת בסיפורה של רות המואביה. נוהגים לקרוא את המגילה בשבועות.

מגילת איכה היא קינה על חורבן הבית, שעל פי רוב הדעות נכתבה בידי ירמיהו בזמן החורבן. נוהגים לקרותה בתשעה באב

מגילת קהלת, שעל פי רוב הפרשנים נכתבה בידי שלמה המלך, היא מבט פילוסופי על העולם, בניסיון להבין על מנת מה הוא נברא, ומה תכלית כל מעשי בני-האדם. המגילה נקראת בשבת שבתוך סוכות.

מגילת אסתר מספרת על נס ההצלה של עם ישראל מגזירת השמדתו, סיפור שהתרחש בשושן הבירה, בתחילת תקופת בית שני. המגילה נכתבה על ידי אסתר המלכה ומרדכי היהודי, ונקראת בציבור בפורים (וערים שהיו מוקפות חומה בימות יהושע בן נון, נקראת בשושן פורים).

שלושת הספרים האחרונים[עריכה]

שלושת הספרים האחרונים נכתבו בתקופת בית שני.

ספר דניאל עוסק באיש דניאל, שנשבה מירושלים וגדל בבבל, בתקופת גלות-בבל - ואף הפך לאחד האנשים המקורבים למלכי אותה תקופה. בספר חלומות וחזיונות-נבואה שחזה או שפירש דניאל. חלק גדול מהספר כתוב בארמית.

עזרא-נחמיה הספר מחולק לשניים, ועוסק בשיבת ציון, ובניין ירושלים והמקדש.

עזרא - הספר מספר על הצהרת כורש, העלייה לארץ ישראל - תחילה בהנהגת זרובבל, ולאחר מכן בהנהגת עזרא הסופר - ותחילת בניין המקדש וירושלים. בספר מופיעות גם רשימות של עולי בבל. גם בספר זה יש חלקים בארמית.

נחמיה - הספר מספר על תקופה מוקדמת בבית שני, והוא מהספרים הבודדים בתנ"ך שמסופרים בגוף ראשון: בקולו של נחמיה בן חכליה, שהיה שר בפרס, אך ביקש רשות מהמלך לעלות לארץ ישראל כדי לסייע בבניין הארץ, ירושלים והמקדש. נחמיה הגיע לארץ, והנהיג את העם מעשית, כשעזרא מנהיג אותם רוחנית.

ספר דברי הימים מדבר בעיקר על מלכי בית דוד, אך עוסק בתחילתו בקיצור בתולדות כל ישראל, ובקיצור נמרץ בתולדות כל העמים. הספר מתחיל בבריאת העולם, ומסתיים בהצהרת כורש. חלקים רבים ממנו מקבילים לחלקים בספר מלכים.

סדר הכתובים[עריכה]

מעמד הכתובים[עריכה]

הדרשות על פסוקי הכתובים[עריכה]

הערות שוליים