תרומת הדשן

ערך זה עוסק במצות הרמת הדשן מעל המזבח. אם התכוונתם לספרו של רבי ישראל איסרלין, עיינו בערך תרומת הדשן (ספר).

מצוות תרומת הדשן היא הרמת חלק מן הדשן מתוך המוקד שעל המזבח, ונתינתו במזרחו של כבש המזבח.

מקור[עריכה]

המצווה מופיעה בתורה בפרשת צו "צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה, הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל הַמִּזְבֵּחַ כָּל הַלַּיְלָה עַד הַבֹּקֶר וְאֵשׁ הַמִּזְבֵּחַ תּוּקַד בּוֹ. וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ, וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ, וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ. וּפָשַׁט אֶת בְּגָדָיו וְלָבַשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים, וְהוֹצִיא אֶת הַדֶּשֶׁן אֶל מִחוּץ לַמַּחֲנֶה אֶל מָקוֹם טָהוֹר".

העבודה בבית המקדש התחילה בכל יום עם עלות השחר ב"תרומת הדשן". הכהן התורם היה טובל, לובש בגדי כהונה פחותים, מקדש ידיו ורגליו, נוטל מחתה עשויה כסף, ממלאה באפר כשיעור מלוא הקומץ מתוך המוקד שעל המזבח ונותנו במזרחו של כבש המזבח.

בזמנים מיוחדים בשנה בהם היה ריבוי קורבנות התחילה עבודת תרומת הדשן מוקדם מהרגיל. כך לדוגמא במועדים העבודה התחילה בשליש הלילה ואילו ביום הכיפורים היא התחילה מחצות.

החלפת בגדים[עריכה]

לפני תרומת הדשן התורה מצווה כי על הכהן להחליף את בגדיו לבגדים פחותים. רש"י מפרש שאין זו חובה אלא דרך ארץ שבגד שמבשל בו קדירה לרבו לא ימזוג בהם כוס לרבו ואם בגדיו ממילא שחוקים לא חייב להחליפם. מנגד, הרמב"ן מפרש שזו חובה על הכהן להחליפם וזו מצווה מדרך מוסר העבד לרבו.

טעם המצווה[עריכה]

הנקיון במקדש הוא קודש- ספר החינוך מסביר שמטרת המצווה היא להגדיל את כבוד הבית ולנקותו. כאשר מפנים את הדשן יהיה מקום לעוד אש במזבח והאש תדלק טוב יותר.

ביטוי לקדושת האש משמיים- האלשיך מפרש כי תרומת הדשן מבטאת את הקדושה שבאש שגורמת לכך שאף האפר הנשאר ממנה קדוש. האש היורדת משמיים קדושה והנטילה ממנה היא כעין נטילת תרומת מעשר מן הקודש.

ביטול גאוות האדם- הכלי יקר מפרש כי תרומת הדשן מסמלת את שפלות האדם שיאמר ואנכי עפר ואפר כאברהם שישפיל עצמו ולכן גם צריך שהבגדים יהיו כמידתו ולא גדולים ממנו להראות את אמיתות כבודו ושלא יתפאר יותר ממה שהוא.

התמקדות בהווה ושמחת המצווה כראשונה- הרש"ר הירש מפרש כי תרומת הדשן מסמלת את מחיקת היום הקודם וההתמקדות ביום הנוכחי. הוא מסביר כי על מנת שנוכל להתחיל את היום החדש יש צורך קודם לפנות את שרידי היום הישן ולעבוד בכל יום מתוך אותה שמחה של הפעם הראשונה בה נעשתה המצווה. כמו כן, על מנת להדגיש כי העיסוק בעבר הוא משני ביחס לעבודת היום הנוכחי מחליף הכהן את בגדיו לבגדים פחותים שמראים כי עיקר העבודה היא ביום הנוכחי.

חיבור החיים הטבעיים לקודש- הרב קוק בעולת ראי"ה מסביר שעבודת פינוי הדשן מבטאת מסר חשוב לחיינו. אש המזבח מסמלת את הקדושה האלוקית היורדת משמיים. בדומה לקדושה, האש היא רוחנית, ואי אפשר לגעת בה וממילא קשה יותר להתחבר אליה באופן מלא בעולמנו הגשמי. בתרומת הדשן, הכהן יכול לגעת באפר היוצא מהאש, ולמעשה ככה הוא יכול להתחבר אליה. תרומת הדשן מסמלת לנו שגם אם קשה לנו להתחבר אל אש הקודש, ניתן עדיין להתחבר לקדושה על ידי התנהגות בדרך הקדושה, גם בדברים שהם עצמם אינם קודש.