אנציקלופדיה תלמודית:פלג המנחה

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־10:11, 26 ביולי 2020 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "'''הגדרת הערך''' - הזמן החולק את משך הזמן שבין תחילת זמן מנחה* קטנה לבין סוף היום לשני חלקים...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - הזמן החולק את משך הזמן שבין תחילת זמן מנחה* קטנה לבין סוף היום לשני חלקים שוים.

מהותו וזמנו

מהותו

פלג הוא לשון חצי, שכן הוא תרגום של חצי בכל מקום "פלגא"[1], והוא מחצית הזמן שבין תחילת זמן מנחה קטנה – שזמנה תשע שעות ומחצה מתחילת היום[2] – לבין סוף היום[3], והיינו אחת עשרה שעות פחות רבע מתחילת היום[4] – באופן שמחלקים את היום לשתים עשרה שעות שוות, והן הנקראות שעות זמניות[5] - שהן שעה ורבע קודם הלילה[6], שהוא כעשירית היום קודם הלילה[7].

זמנו

זמנו של פלג המנחה, שהוא שעה ורבע קודם הלילה[8], נחלקו בו ראשונים ואחרונים: יש סוברים שהוא שעה ורבע קודם צאת-הכוכבים*[9], שלדעתם כל זמני היום נמדדים מעלות-השחר* ועד צאת הכוכבים[10]. ויש סוברים שהוא שעה ורבע קודם שקיעת-החמה*[11], שלדעתם כל זמני היום נמדדים מהנץ-החמה* ועד שקיעתה[12], או שאף על פי שלדעתם יש מזמני היום שנמדדים מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, מכל מקום פלג המנחה נמדד לפי השקיעה[13].

חשיבותו כיום

פלג המנחה, אף על פי שיש מן דברים שמצותם בלילה, שיש סוברים שרשאים לעשותם החל מזמן זה[14], מכל מקום חשוב הוא כיום[15], ודוקא לגבי דברים התלויים בתפילה, יש להחשיב את הזמן שמפלג המנחה ואילך כלילה[16], או שדוקא תפילת ערבית* זמנה מתחיל מפלג המנחה, לסוברים כן[17], שכיון שהיא רשות, לסוברים כן[18], אין מדקדקים בזמנה[19], או שכיון שתיקנו תפילת ערבית כנגד הקטרת אברים של קרבן התמיד*[20], והקטרה זו כשרה אף ביום ומתחילה מסיום הקרבת תמיד של בין הערבים שהוא בפלג המנחה[21], ממילא אפשר להתחיל אותה מזמן זה אף על פי שהוא עדיין יום[22]. וכן דברים מסוימים שמצותם ביום דוקא, שיש סוברים שזמנם נמשך עד פלג המנחה[23], אין זה מטעם שהזמן שלאחר מכן חשוב לילה, אלא מטעם שיש צורך להספיק לעשות אחריהם דברים נוספים שמצותם ביום, והזמן שלוקח לעשות את אותם דברים נוספים נמשך כשעה ויותר[24].

חשיבותו בהלכה

חשיבותו של פלג המנחה בהלכה, מצינו בכמה אופנים: בכמה דברים שמצוותם ביום דוקא, שיש סוברים שפלג המנחה הוא סוף זמנם[25], בכמה דברים שמצוותם בלילה דוקא, שיש סוברים שכבר מפלג המנחה הוא תחילת זמנם[26], בכמה דברים שמצוותם לקראת סוף היום, שיש סוברים שזמנם הוא מפלג המנחה[27]:

בדברים שמצוותם ביום

תמיד של בין הערביים, שתחילת זמן הקרבתו היא לאחר חצות* היום[28], אמר ר' יהודה שסוף זמנו הוא פלג המנחה[29]. וכן תפילת מנחה – שתוקנה כנגד תמיד של בין הערביים[30] – אמר ר' יהודה שזמנה הוא עד פלג המנחה[31], ואף להלכה, כתבו ראשונים שהרוצה לנהוג כמוהו ולהתפלל תפילת ערבית קודם הלילה כבר מפלג המנחה[32], צריך לנהוג כמוהו אף בזמן תפילת מנחה שיתפלל אותה עד פלג המנחה ולא לאחר מכן[33]. ויש מן הראשונים סוברים שלכתחילה יש להתפלל את תפילת המנחה עד פלג המנחה[34].

בדברים שמצותם בלילה

תפילת ערבית, שמצותה בלילה[35], לדעת ר' יהודה אפשר להתפלל אותה החל מפלג המנחה[36], ואף להלכה, אפשר לנהוג כמוהו[37]. וכן קריאת-שמע* של ערבית, שמצותה בלילה[38], יש מן הראשונים סוברים בדעת ר' יהודה שאפשר לקוראה החל מפלג המנחה[39]. וכן זכירת-יציאת-מצרים*, שמלבד מצותה בכל יום[40], יש סוברים שמצותה אף בכל לילה[41], זכירה זו של לילה, אף בדעת הסוברים שהקורא קריאת שמע של ערבית קודם הלילה לא יצא ידי חובה[42], יש מן הראשונים סוברים שיוצא בה ידי חובה כבר מפלג המנחה[43]. וכן קדוש* בליל שבת ויום טוב, שעיקר מצותו הוא בלילה[44], יש מן הראשונים סוברים שאפשר לעשותו כבר מפלג המנחה של יום שישי[45]. וכן הבדלה* במוצאי שבתות וימים טובים, שעיקר מצותה הוא בלילה[46], יש מן הראשונים סוברים שאפשר לעשותה כבר מפלג המנחה של שבת[47]. וכן הדלקת נר חנכה*, שמצוותה משתשקע החמה[48], יש מן הראשונים סוברים שבמקום צורך אפשר לעשותה החל מפלג המנחה[49]. וכן מקרא-מגילה* של ליל פורים*[50], יש מן הראשונים סוברים שבמקום צורך אפשר לקרותה החל מפלג המנחה[51]. וכן ספירת-העומר*, שעיקר מצותה בלילה[52], יש מן האחרונים סוברים שכשספר החל מפלג המנחה של היום הקודם, יצא ידי חובתו בדיעבד[53].

בדברים שמצותם לקראת סוף היום

הדלקת נר-שבת*, שיש לעשותה לפני שקיעת החמה של יום שישי, ובלבד שלא יקדים[54], יש מן הראשונים סוברים שכשמקבל עליו שבת בהדלקה זו, יכול לעשותה החל מפלג המנחה[55]. וכן תוספת-שבת-ויום-טוב*, שצריכה להיות לפני השקיעה[56], יש מן הראשונים סוברים שאפשר לעשותה מפלג המנחה דוקא[57]. וכן תפילת נעילה*, שמצותה הוא סמוך לשקיעה משעה שהחמה עומדת בראש האילנות, לסוברים כן[58], יש מן הראשונים סוברים שזמנה הוא החל מפלג המנחה[59]. וכן נשיאת-כפים* בתפילת מנחה של תענית-צבור*, שנהגו בה כשמתפללים סמוך לשקיעת החמה[60], יש מן האחרונים סוברים שבמקום צורך זמנה הוא מפלג המנחה ואילך[61].

הערות שוליים

  1. אונקלוס שמות כה י ויז וכג ועוד. פיהמ"ש להרמב"ם ברכות פ"ד מ"א.
  2. ע"ע מנחה. ברכות כו ב.
  3. עי' ברייתא בברכות שם, ורש"י שם ד"ה פלג; רע"ב ברכות שם.
  4. ברייתא שם; ירושלמי ברכות פ"ד ה"א; טוש"ע או"ח רלג א. ועי' ט"ז או"ח סי' רלג ס"ק א, שכ' שפלג המנחה הוא עשר שעות ומחצה, ולא דק.
  5. ע"ע יום ציון 59 וע' שעה. רמ"א או"ח שם.
  6. תוס' ברכות כז א ד"ה דרב; פיהמ"ש להרמב"ם שם, ועי' רמב"ם תפילה פ"ג ה"ד; ראב"ן ברכות סי' קעא; ראבי"ה ברכות סי' א; רשב"א ברכות ב א; מאירי ברכות כו א; טור שם; פריא"ז ברכות פ"ד ה"ב אות ג; תרוה"ד סי' א; רע"ב שם; שו"ע שם רסג ד; ועוד.
  7. הגהומי"י תפילה שם: עשירית היום, וי"ל שלא דק, שעשירית היום ביום בן שתים עשרה שעות הוא שעה וחומש ולא שעה ורבע.
  8. עי' ציון 6.
  9. ראבי"ה ברכות סי' א; עי' תוה"א שער האבל ענין אבלות ישנה: והוא זמן קרוב לתחילת שקיעת החמה, אין ביניהם אלא מהלך של"ד אמות בקירוב, שהוא זמן של כשלוש דקות בלבד, עי' בנספח לע' מדות ומשקלות טבלה ח וע' מיל, ומנחת כהן (פימינטיל) מבוא השמש מ"ב פ"ו, בדעתו; עי' רא"ה ברכות כז ב, ששקיעה היא בשעה אחת עשרה פחות חומש שעה, ופלג הוא אחת עשרה פחות רבע, ופלג המנחה מעט קודם שקיעה; רשב"א ברכות ב א; תרוה"ד סי' א; מג"א סי' רסא ס"ק ט, בד' שו"ת מהרי"ל סי' קנב; מנחת כהן שם, בד' תוס' פסחים יא ב ד"ה אחד וסנהדרין מא ב ד"ה אחד, שסוברים שזמני היום נמדדים מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, וכ"ה ד' ראשונים נוספים, ע"ע יום ציון 71; מ"ב סי' רסג ס"ק יט, בד' השו"ע או"ח שם ד: קודם הלילה, והיינו צאת הכוכבים, ועי' מ"ב סי' תרעב ס"ק ג וסי' תרעט ס"ק ב וסי' תרצב ס"ק יג, שכ' בסתם כדעה זו, ועי' ציון 11, וי"ל שבכל מקום פסק לחומרא. וכ"מ באבודרהם סדר תפילת יוה"כ: פלג המנחה והוא סמוך לשקיעת החמה. ועי' לבוש או"ח סי' רסז ס"ב, שהקשה שלפי"ז אין כמעט משמעות מעשית למחלוקת מאימתי אפשר לקבל תוספת שבת, שיש סוברים שאפשר מפלג המנחה, עי' ציון 57, ואף החולקים מודים שאפשר לקבל תוספת שבת מהשקיעה ואילך, אף שלשיטתם אחרי השקיעה הוא עדיין יום, ע"ע תוספת שבת ויו"ט, ועי' מנחת כהן שם, שדחה, שעיקר המחלוקת לגבי פלג המנחה היא בתפילת ערבית של כל יום, שלדעת ר' יהודה זמנה הוא מפלג המנחה, עי' להלן ציון 36, ולדעת חכמים זמנה הוא מצאת הכוכבים, ע"ע ערבית וע' צאת הכוכבים, וממילא יש ביניהם הפרש זמן רב, אלא שעדיין קשה לדעות שפלג המנחה הוא סמוך לשקיעה, שכן באופן מעשי אין כמעט זמן להדלקת נר שבת, שצריכה להיות לאחר פלג המנחה וקודם השקיעה, עי' להלן ציון 54 ואילך, ועוד קשה לסוברים שמשקיעת החמה ועד צאת הכוכבים יש זמן הילוך חמשה מילים, ע"ע בין השמשות ציון 57 וע' צאת הכוכבים וע' שקיעת החמה, שהם לפחות שעה וחצי, ע"ע מיל, נמצא שפלג המנחה יוצא לאחר שקיעת החמה, ועי' להלן ציון 11.
  10. ע"ע יום ציון 71. תרוה"ד שם; עי' מג"א שם, בד' שו"ת מהרי"ל שם; מ"ב סי' רלג ס"ק ד.
  11. לבוש או"ח סי' רלג ס"א וסי' רסז שם; לחם רב סי' רלג ס"ק א, בשם י"מ; מג"א סי' רלה ס"ק ג, אך עי"ש סי' רסא ס"ק י, שהביא את דברי תוה"א שבציון 9, ובסופם כ' רק שי"א שחושבים מתחילת שקיעה, ועי"ש סי' רסז ס"ק א; עטרת זקנים או"ח סי' רלג ס"ק א; בהגר"א או"ח סי' תנט ס"ב; מנחת כהן שם, בד' הרמב"ם תפילה פ"ג ה"ד, ובפיהמ"ש ברכות פ"ד מ"א, שכ' שתפילת מנחה עד שישאר שעה ורבע מן היום, ויש לו להתפלל אותה עד שתשקע החמה, ובד' תר"י ברכות כה ב (יח א), שלד' חכמים החולקים על ר' יהודה הסובר שזמן תפילת מנחה עד פלג המנחה, עי' ציון 31, זמן תפילת מנחה הוא עד שקיעת החמה, ע"ע מנחה, ואם פלג המנחה הוא שעה ורבע קודם צאת הכוכבים, הרי שאין כמעט הפרש בין הזמנים הללו, עי' ציון 9. ועי' מ"ב שם וסי' רסג שם וסי' רסז ס"ק ד, שהביא את שתי הדעות ולא הכריע ביניהן, ועי"ש סי' רסא ס"ק כה, שלחומרא יש לנהוג כדעה שכאן, ועי' שעה"צ סי' רלה ס"ק יד, שה"ה במקום שבו קולא לצד אחד היא חומרא לצד אחר, כגון בברכות שזמנם מפלג המנחה וברכם שעה ורבע קודם שקיעה, שאין לחזור ולברכם, ועי' באה"ל סי' רסג ס"ד ד"ה קודם, שמצדד לומר כדעה שכאן, ועי' ציון 9, ועי' בין השמשות (לרי"מ טיקוצ'ינסקי) סופ"ו ופי"א, שכ"ה הלכה למעשה והמנהג בא"י. ועי' מנחת כהן שם, ראיה מברכות כז ב, שהתפללו ערבית ולאחר מכן התברר שהחמה עדיין זרחה, ולא הצריכום לחזור ולהתפלל, ודוקא כשהתפללו לאחר פלג המנחה אין מצריכים לחזור ולהתפלל, ע"ע ערבית, ומוכח שמחשבים שעה ורבע קודם שקיעת החמה, שלסוברים שמחשבים קודם צאת הכוכבים, נמצא זמנה שלוש דקות קודם שקיעה, עי' ציון הנ"ל, ואיך יתכן שבזמן מועט כזה סיימו להתפלל ערבית והתפזרו העבים וזרחה החמה.
  12. ע"ע הנ"ל ציון 72. לבוש שם ושם; בהגר"א שם; מ"ב סי' רלג שם.
  13. עי' מג"א סי' נח ס"'ק א, שלגבי זמן קר"ש של שחרית, יש למדוד את מנין השעות מעלות השחר, ואעפ"כ כ' לעיל שפלג המנחה הוא שעה ורבע לפני השקיעה, ועי"ש סי' תמג ס"ק ג, שהביא את ב' הדעות בשאר זמני היום מבלי להכריע ביניהם, ועי"ש סי' רלג ס"ק ג, שמצדד לומר כדעה שזמני היום נמדדים מהנץ החמה ועד שקיעתה.
  14. עי' ציון 36 ואילך.
  15. עי' גמ' פסחים ב א: דעד צאת הכוכבים יממא הוא, ומגילה כ ב: דעד צאת הכוכבים לאו לילה הוא; רשב"א ברכות ב א; רא"ש ברכות פ"א סי' א; שו"ת מהרי"ל החדשות סי' צה. וע"ע יום ציון 43 ואילך וע' לילה: זמנו.
  16. רא"ש שם; בהגר"א יו"ד סי' רסב ס"ק י; שו"ע הרב או"ח סי' עא ס"ב וסי' רסז ס"ב. ועי' בשמים ראש סי' רלט: כל דבר של אמירה. ועי' ציון 49, שי"ס שאפשר בשעת הדחק להדליק נר חנוכה החל מפלג המנחה, וצ"ב שאין זה דבר של תפילה או אמירה, וי"ל שכיון שבערב שבת בהכרח יש להדליק קודם הלילה, ע"ע חנכה: זמנה ציון 96 ואילך, ה"ה בחול בשעת הדחק, ואע"פ שאינו לילה. וע"ע סעודת שבת, שי"ס שכשמקבלים שבת לפני הלילה אפשר אף לאכול סעודת שבת קודם הלילה, וצ"ב שאין זה דין בתפילה או באמירה, ועי' ערה"ש או"ח סי' רסז ס"ה, שנ' מדבריו שאין זה דין בלילה אלא דין בשבת, וכיון שיכול לקבל תוספת שבת מפלג המנחה ואילך, עי' ציון 57, והוא דין תורה, ע"ע תוספת שבת ויו"ט, ממילא נתנה לו תורה רשות לעשות זמן זה כשבת לכל דבר, ועי"ש, שלדעתו זהו הטעם שאף אפשר לקדש בזמן זה, עי' להלן ציון 45.
  17. עי' ציון 36.
  18. ע"ע ערבית.
  19. עי' רמב"ם תפילה פ"ג ה"ז. וכעי"ז ברמב"ם שבת פכ"ט הי"א, לגבי קידוש והבדלה, עי' ציונים 45, 47, אלא שלא ברור מדברי הרמב"ם עם ההיתר לומר קידוש והבדלה קודם זמנם מתחיל כבר מפלג המנחה.
  20. ע"ע הנ"ל.
  21. עי' ציון 29, ושם שי"ס שאף לחכמים עיקר זמנו הוא עד פלג המנחה, וע"ע תמיד.
  22. עי' רשב"א שם; ערה"ש או"ח סי' רלה ס"ג.
  23. עי' ציון 29 ואילך.
  24. ערה"ש שם סי' רלג ס"ו, שלדעה הסוברת שהקרבת תמיד של בין הערבים היא עד פלג המנחה, עי' ציון הנ"ל, הוא כדי שיהיה שהות להקטיר אחר כך את הקטורת של בין הערבים ונסכים ושיר, ושכיון שתפילת מנחה תוקנה כנגד תמיד של בין הערבים, ע"ע מנחה, אף זמנה הוא עד פלג המנחה ולא יותר. ועי' לח"מ תפילה פ"ג ה"ב, באופן דומה.
  25. עי' ציון 29 ואילך.
  26. עי' ציון 36 ואילך.
  27. עי' ציון 55 ואילך.
  28. ע"ע בין הערבים ציון 15 ואילך וע' חצות ציון 47 ואילך וע' תמיד. וע"ע בין הערבים ציון 18 ואילך וע' חצות ציון 51 ואילך וע' תמיד, שאע"פ שזהו זמנו מן התורה, חכמים תיקנו לאחר את זמנו.
  29. ברייתא בברכות כו ב. ועי' לח"מ תפילה פ"ג ה"ב וטו"א תפילה שם ה"ד, שמן הדין אף ר' יהודה מודה שזמן הקרבת תמיד של בין הערבים הוא עד הערב, אלא שלמעשה הקריבו אותו עד פלג המנחה (ואף חכמים שנחלקו על ר' יהודה בזמן תפילת המנחה וסוברים שהיא עד הערב, ע"ע מנחה, סוברים שלמעשה הקריבו תמיד של בין הערבים קודם פלג המנחה, ומחלוקתם בתפילת מנחה היא אם תקנוה כנגד הזמן שהקריבו בפועל או כנגד הזמן שאפשר להקריבה במקרה שהתאחרו), ועי' לחם יהודה תפילה שם, שדחה. וע"ע תמיד.
  30. ע"ע מנחה.
  31. משנה ברכות שם א; ברייתא שם. ועי' ערה"ש או"ח סי' רלג ס"ו-ס"ז, שאף חכמים שחולקים במשנה שם על ר' יהודה ואומרים שזמן תפילת המנחה הוא עד הערב, מודים שלכתחילה צריך להתפלל תפילת מנחה קודם פלג המנחה, אלא שאם אירע שלא התפללו עד אז, יכול להתפלל אותה עד הערב, ועי' ציון 34.
  32. עי' ציון 37.
  33. תוס' ברכות כז א ד"ה תא שמע ותר"י ברכות שם (יח ב) ורא"ה ברכות שם, ורשב"א ברכות שם ורא"ש ברכות פ"ד סי' ג ובתוס' רא"ש ברכות שם, בשם גאון, ואר"ח דין תפילת המנחה אות א ואבודרהם תפילת מנחה בשם רה"ג, ורי"ו תא"ו נ"ג ח"ב (דף כג ג) ורע"ב ברכות פ"ד מ"א, בפי' דברי הגמ' ברכות שם: דעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד; מקראי קודש תפילה שם ה"ד, וטו"א תפילה שם וזיו משנה תפילה שם בפי' דברי הכס"מ תפילה שם, בפי' דברי הרמב"ם תפילה שם: זמן מנחה וכו' עד שיישאר מהיום שעה ורביע, ויש לו להתפלל אותה עד שתשקע החמה, והיינו שכשרוצה להתפלל ערבית מוקדם זמנה עד פלג המנחה, ויש לו להתפלל עד שקיעה כשאינו רוצה להתפלל ערבית מוקדם, ועי' ציון 34, שי"מ את דברי הרמב"ם והכס"מ בע"א; טוש"ע או"ח רלג א. וע"ע הנ"ל, מחלוקת ראשונים אם צריך לנהוג אותו דבר כל ימי חייו או דוקא באותו יום.
  34. מאירי ברכות כו א; שו"ת מהרי"ט ח"א סי' צז ובן ידיד תפילה שם ובן אריה תפילה שם, בפי' דברי הרמב"ם שם, שלכתחילה יש להתפלל עד פלג המנחה, ובדיעבד כשלא התפלל קודם פלג המנחה יש לו להתפלל אותה עד שקיעה, ומרכה"מ (חעלמא) תפילה שם ובן ידיד שם ובן אריה שם, בד' פיהמ"ש להרמב"ם ברכות שם, ועי' בן ידיד שם, שכ"ה כונת הכס"מ שם, בפי' דברי הרמב"ם שם, ועי' ציון 33, שי"מ את דברי הרמב"ם והכס"מ בע"א. ועי' ערה"ש שבציון 31, שזוהי ד' חכמים והרמב"ם פסק כמותם. וע"ע הנ"ל.
  35. ע"ע לילה ציון 213 ואילך וע' ערבית.
  36. עי' ברכות כז א, ורש"י שם ד"ה שמע מינה. ועי' ערה"ש שבציון 22, שלדעתו אף חכמים שחולקים על ר' יהודה בזמן תפילת המנחה, עי' ציון 31 ואילך, מודים בזמן תפילת ערבית.
  37. עי' גמ' שם: דעביד כמר עביד; עי' רמב"ם תפילה פ"ג ה"ז, וכס"מ שם; טוש"ע או"ח רלג א. וע"ע לילה ציון 96 וע' ערבית. וע"ע הנ"ל, כשהתפלל מנחה לאחר פלג המנחה, אם יכול להתפלל ערבית קודם הלילה, ועי' לעיל ציון 33.
  38. ע"ע לילה ציון 433 ואילך וע' קריאת שמע.
  39. תוס' ברכות ב א ד"ה מאימתי וראבי"ה ברכות סי' א ורשב"א ברכות שם ורא"ש ברכות פ"א סי' א, ובתוס' רא"ש ברכות שם, וטור או"ח רלה ורי"ו תא"ו נ"ג ח"ב (דף כג ג) ואגור סי' שכז, בשם ר"ת, ועי' תוס' שם ב ד"ה אמר; המנהגים (טירנא) מנהג יום של חול. וע"ע לילה ציון 99 וע' קריאת שמע.
  40. ע"ע זכירת יציאת מצרים ציון 2.
  41. ע"ע הנ"ל ציונים 7, 14 ואילך.
  42. ע"ע לילה ציון 105 ואילך וע' קריאת שמע.
  43. פריא"ז ברכות פ"ד ה"ב אות ג; שאג"א סי' ג, בד' רש"י ברכות ב א ד"ה עד סוף, ובד' תר"י ברכות שם (א א).
  44. ע"ע לילה ציון 234 ואילך וע' קדוש.
  45. רי"ץ גיאת דלהלן; העיתים סי' כו; אבודרהם סדר ההגדה ופירושה, ועי' אבודרהם דלהלן; עי' שו"ע שם רסז ב: ומפלג המנחה וכו' ולאכול מיד. וע"ע לילה ציון 97 וע' קדוש.
  46. ע"ע הבדלה ציון 282 וע' לילה ציון 249.
  47. רי"ץ גיאת הל' הבדלה עמ' כו, ודוקא לנוהגים כר' יהודה בזמני התפילות, עי' ציונים 33, 37; העיתים שם, בדעה ראשונה; פריא"ז שם; אבודרהם מוצאי שבת; טוש"ע שם רצג ג. וע"ע הבדלה ציון 285 ואילך וע' לילה ציון 98.
  48. ע"ע חנכה ציון 952 ואילך, ושם מחלוקת ראשונים בגדר המדויק של זמן זה, וע' לילה ציון 363.
  49. אר"ח חנוכה אות טו, ובכלבו סי' מד; שו"ע שם תרעב א, בשם יש מי שאומר. וע"ע חנכה: זמנה ציון 104 ואילך וע' לילה ציון 101.
  50. ע"ע לילה ציון 491 ואילך וע' מקרא מגילה.
  51. תרוה"ד סי' קט; המנהגים (טירנא) הגהות המנהגים פורים; לקט יושר ח"א קנח ענין א; שו"ע שם תרצב ד. וע"ע לילה ציון 100 וע' מקרא מגילה.
  52. ע"ע לילה ציון 367 ואילך וע' ספירת העומר.
  53. עי' עולת שבת סי' תפט ס"ק ב; שו"ע הרב או"ח סי' תפט סי"ב; באה"ל סי' תפט ס"ג ד"ה מבעוד יום. וע"ע לילה ציון 102 וע' ספירת העומר.
  54. ע"ע נר שבת.
  55. עי' תוס' ברכות כז א ד"ה דרב, ואבודרהם מעריב של שבת וטור או"ח רסז וב"י או"ח סי' רסג, בדעתו; תר"י ברכות שם (יח ב); עי' מרדכי ברכות סי' צ, וב"י שם, בדעתו; רא"ש ברכות פ"ד סי' ו; רי"ו תא"ו ני"ב ח"ב (דף סו ד); שו"ע או"ח רסג ד.
  56. ע"ע תוספת שבת ויו"ט.
  57. עי' תר"י שם, בשם ר"י מאורליינש; תוה"א שער האבל ענין אבלות ישנה; רי"ו שם נ"ז ח"א (דף נא א), בשם הגאונים, ועי"ש ני"ב ח"א (דף סד ד); האגור סי' שסא, בשם מהרי"ל, בד' תוס' שבציון 55; רמ"א או"ח רסא ב.
  58. ע"ע יום הכפורים ציון 2061 ואילך, ושם ציון 2066 ואילך, שכן הלכה, וע' נעילה.
  59. הגהומי"י תפילה פ"ג אות ה; רש"ס ברכות פ"ד ה"א; פמ"ג או"ח סי' תרכג מ"ז ס"ק א.
  60. ע"ע נשיאת כפים וע' תענית צבור.
  61. רב פעלים ח"ד או"ח סי' ה; עי' ויאסוף שלמה או"ח סי' כג.