רבי אפרים תלמיד הרי"ף

רבי אפרים מקלעת חמאד (נקרא גם רבי אפרים תלמיד הרי"ף; רבי אפרים קלעי^[1] או רבי אפרים הספרדי^[2]) היה מגדולי חכמי אלג'יר בתקופת הראשונים, תלמידו של הרי"ף. עסק בהלכה, בדקדוק ובבירור נוסחאות.

זהותו[עריכה]

הראשונים מביאים רבות מדבריו של רבי אפרים בתור אחד מתלמידיו של הרי"ף^[3]. עם זאת, ישנם גם שלא מנו אותו עם תלמידי הרי"ף^[4].

בעקבות בלבול בין השמות, היו שזיהו אותו עם רבי אפרים "הצרפתי", היינו רבי אפרים מרגנשבורג^[5], ויש שיזהו את רבי אפרים מצור, תלמיד הרמב"ם, כתלמיד הרי"ף^[6]. אכן, הבלבול בינו לבין רבי אפרים מרגנשבורג נפוץ מאד, אולם ברור כי היו אלו שני חכמים שונים, שכן רבים מזכירים את רבי אפרים תלמיד הרי"ף, בעוד שר' אפרים מרגנשבורג חי באשכנז ובתקופה מאוחרת יותר.

מקומו[עריכה]

במקורות אחדים מכונה רבי אפרים קלעי^[7] או רבי אפרים מקלע, דבר המעיד על מקום מגוריו- קלעת חמאד- עיירת מגוריו של הרי"ף^[8]. לאחר בריחת הרי"ף לספרד, יתכן שעבר לאליסונה, שם גם לימד לאחר פטירת הרי"ף^[9], יש אומרים שברח לפרובנס, שכן הוא מוזכר הרבה בקרב חכמי פרובנס^[10], ויש אומרים שנשאר בקלעת חמאד^[11], שם ניהל ישיבה.

תלמידיו[עריכה]

• המדקדק רבי שלמה אבן פרחון, בעל "מחברת הערוך" העיד על עצמו כתלמידו, ואולי אף תלמידו המובהק. הוא מספר כי התייעץ עמו בעניינים דקדוקיים בספרו.
• יתכן שרבי יוסף אבן פלאח, אף הוא בן קלעת חמאד, היה תלמידו.

חיבוריו[עריכה]

רבי אפרים חיבר חיבורים רבים במקצועות רבים בתורה. ביניהם כנראה היו:

• פירוש על השמנה ובייחוד על פרקי אבות
• פירוש על התוספתא
• פירוש על התלמוד
• בירורי נוסחאות התלמוד
• פסקים ותשובות בכל תחומי ההלכה
• הגהות, השגות, תוספות והשלמות לחיבורו הגדול של הרי"ף.
• קונטרס על דיני הקניינים.

כל כתבים אלו לא שרדו בשלמותם, אולם ממה שהביאו חכמי הדורות ניתן לדלות רבים מחידושיו, פירושיו ופסקיו. בשנת תשל"ו הוציא הרב ישראל שציפנסקי את הספר רבינו אפרים: פירושים, פסקים ותשובות, בו ליקט מכתבי יד ומספרי הראשונים את כל תורתו של רבינו אפרים בחלוקה לפירושים (על המשנה, התלמוד והרי"ף), פסקי הלכה ותשובות, בתוספת מבוא נרחב (בהוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים).

הערות שוליים