קדש

הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י ספרא (להשארת הודעה לחצו כאן) • 17:33, 2 במרץ 2021 (IST)

קדש הינו הראשון מסימני ליל הסדר שבו עושים קידוש על יין.

ב"קדש" שותים את הכוס הראשונה מארבע כוסות.

מקור

במשנה‏^[1] כתוב:

	עַרְבֵי פְסָחִים סָמוּךְ לַמִּנְחָה לֹא יֹאכַל אָדָם עַד שֶׁתֶּחְשָׁךְ וַאֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל לֹא יֹאכַל עַד שֶׁיָּסֵב וְלֹא יִפְחֲתוּ לוֹ מֵאַרְבַּע כּוֹסוֹת שֶׁל יַיִן וַאֲפִלּוּ מִן הַתַּמְחוּי
– משנה, מסכת פסחים, פרק י', משנה א'

ארבעת הכוסות היא תקנת חז"ל והכוס הראשונה מארבעת הכוסות היא הכוס ששותים בקדש.

הלכות קדש

במשנה‏^[2] יש מחלוקת בין בית שמאי לבית הלל אם בליל הסדר ששותים את היין מברכים קודם את ברכת "היום" ואז את ברכת "היין" הוא להפך.

בית שמאי אומרים שקודם את ברכת היום מברכים ואז את ברכת היין ובית הלל אומרים להפך שקודם מברכים את ברכת היין ואז את ברכת היום.

בשולחן ערוך‏^[3] כתוב כשהאדם מסיב לא יטה‏^[4] ושאשה לא צריכה הסיבה אלא אם כן היא חשובה‏^[5] ושבן אצל אביו צריך הסיבה ושתלמיד אצל רבו לא צריך הסיבה‏^[6].

כמו בכל שאר ארבע הכוסות, גם את כוס הקדש צריך לשתות בהסבה.

בסוף הקידוש אומרים את ברכת שהחיינו הנאמרת בכל אחד משלושת הרגלים. המשנה ברורה מביא כי בברכת שהחיינו זו יש לכוון לפטור גם את שאר מצוות ליל הסדר- אכילת מצה, שתיית ארבע כוסות וכן סיפור יציאת מצרים. במידה ושכחו לברך שהחיינו בקידוש- ניתן לברך בכל ימות החג, ואף באמצע חול המועד ‏^[7].

צריך לשתות את כל הכוס וצריך לפחות רוב של רביעית, ומי שקשה לו לשתות יין ולגמור לפחות את רוב כוס גדולה יישתה כוס בינונית.‏^[8]

מוזגים לכל בני הבית את היין ובעל הבית מברך על היין כדי להוציא את כולם לידי חובה.‏^[9]

כל מי שצריך בהסיבה ולא שתה את הקדש בהסיבה לא יצא לידי חובה‏^[10].

מי ששתה את ארבעת הכוסות לא בסדר (לדוגמה את הכוס הראשונה בזמן שצריך את הכוס השלישית וכו') לא יצא לידי חובה‏^[11].

בהמשך‏^[12] כתוב שצריך לשתות לפחות רוב מרביעית כוס, ואם יש בכוס הרבה רביעיות (למשל אם הכוס גדול מאוד) שותים ממנו אנשים כמניין הרביעות (לדוגמה אם בכוס יש 3 רביעיות ישתו ממנו 3 אנשים).

מוזגים כוס ראשונה ומוספים את ברכת שהחיינו, ואם פסח יצא בשבת מוסיפים גם את ברכת ויכולו ו"אם חל במוצאי שבת אומר יקנה"ז ואם שכח להבדיל ולא נזכר עד שהתחיל ההגדה ישלים ההגדה עד גאל ישראל ואחר כך יבדיל"‏^[13].

הרמב"ם במשנה תורה‏^[14] כותב שגם הגברים וגם הנשים ואפילו העניים צריכים בלשתות את ארבעת הכוסות.

בהמשך‏^[15] כותב הרמב"ם שאפילו האיש הכי עני בעם ישראל לא אוכל עד שהוא בהסבה וגם אישה חשובה כך וגם בן על-יד אביו אבל חוץ מתלמיד על - יד רבו אלה אם כן רבו נותן לו רשות לכך.

בהמשך סעיף זה כותב הרמב"ם שהמסב לצד ימין לא עשה הסבה‏^[16] "וכן המיסב על ערפו או על פניו אין זו הסיבה" ומסיים שצריך להיות מסובים רק באכילת המצות ובשתיית ארבעת הכוסות ובכל שאר הזמן לא צריך.

טעמו

הערות שוליים