צפניה בן כושי

צפניה בן כושי בן גדליה בן אמריה בן חזקיה היה נביא בממלכת יהודה בתקופת בית המקדש הראשון, שנבואותיו התקבצו לספר צפניה.

על פי רבי אברהם אבן עזרא, חזקיה המוזכר ביחוסו של צפניה הוא חזקיהו מלך יהודה, ולפי זה היה משבט יהודה.

התנבא בימיו של יאשיהו בן אמון מלך יהודה. את תורתו קיבל מחבקוק הנביא, ובדורו, סמוך לחורבן בית המקדש הראשון, התנבאו ירמיהו בן חלקיהו וחולדה הנביאה, כאשר צפניה התנבא בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ירמיהו התנבא בשווקים וברחובות וחולדה התנבאה לפני הנשים.

חז"ל משבחים את צפניה, ומציינים אותו כדוגמא ל"צדיק בן צדיק" (בבלי מגילה טו א), והוא נמנה בין "שמונה נסיכי אדם" (אדם הראשון, ישי, שאול, שמואל, עמוס, צפניה, אליהו הנביא והמשיח) (בבלי סוכה נב ב).

עקב היותו נביא סמוך לחורבן, עיקר נבואותיו עוסקות ב"יום ה'"- יום הדין הקשה העתיד להגיע אם ישראל לא ישובו. כמו כן, צפניה מתנבא על העמים שסביב ישראל, ומתאר את הנקמה שיעשה בהם ה' על ששעבדו את ישראל. בסוף נבואותיו, לאחר שמפרט את העונש החמור הצפוי לעם ישראל אם לא ישוב, מתנבא על הנחמה שיעשה ה' בירושלים.