מרדכי היהודי

הקבר המיוחס למרדכי ואסתר באיראן

מרדכי היהודי - ממנהיגי עם ישראל בשושן הבירה בתקופת מלכות אחשורוש.

אישיותו[עריכה]

חז"ל מוסרים כי מרדכי היה מחברי הסנהדרין^[1] (ר' מסכת כלה סופ"ב ועוד) ומאנשי כנסת הגדולה (רש"י ב"ב טו. וחולין קלט: רבי עובדיה מברטנורה ריש אבות) והיה ממעבירי התורה שבעל פה (הקדמת היד החזקה לרמב"ם).

גלותו לשושן[עריכה]

מרדכי "הוגלה מירושלים עם הגולה אשר הוגלתה עם יכניה מלך יהודה, אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל" (אסתר ב, ו). ויש מפרשים שגלה מעצמו (מגילה יג.) כירמיהו (רש"י שם) כדי להיות עם ישראל ולחזקם מבחינה רוחנית (מגילת אסתר הוצאת ארטסקרול, עמ' 85, בשם התפארת שלמה^[2]). מאידך, יש מפרשים (את דברי הגמ' הנ"ל) שמרדכי הוגלה בעל כורחו, ובכל פעם נסה לשוב לארץ ישראל והוגלה בעל כורחו בשנית ובשלישית (בהגר"א אסתר ב, ו, עפ"י התרגום שני שם).

בין העולים לבנות את המקדש עם עזרא מוזכר מרדכי (עזרא ב, ב, ור' מגילה סוף טז:, ראב"ע ורלב"ג שם), אך לאחר הפסקת הבניה חזר לשושן (תרגום שני שם; ילקוט שמעוני שם רמז תתרנג ד"ה אשר הוגלה מירושלים; מהרש"א ח"א מגילה טז: ד"ה מעקרא כתיב; ילקוט מעם לועז פרק יז אות מג, מהדו' ירושלים תשל"ד, עמ' שט) במטרה לשכנע את המלך אחשורוש שלא להפסיק את בניית הבית^[3] (רלב"ג הנ"ל; ור' ילקוט שמעוני אסתר רמז תתרנג, על סוף פרק ב; וכן ר' ילקוט מעם לועז אסתר, פרק ז, עמ' קד, בשם מדרש קדום). יתכן לשער, שמסיבה זו, "ומרדכי יושב בשער המלך" (אסתר ב, כא), ע"מ למצוא כיצד לבטל את הגזירה על הפסקת בנין המקדש.

ייחוסו[עריכה]

במגילה (אסתר ב, ה) כתוב:

"אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי".

הכינוי "איש יהודי" בפשטות מציין את היותו משבט יהודה^[4], ומאידך הכינוי "איש ימיני" בפשטות מייחס אותו לשבט בנימין^[5].

המפרשים נתנו תשובות שונות לבעיה זו, כגון^[6]:

על דרך הפשט - נקרא יהודי בגלל שהיה מממלכת יהודה (ראב"ע שם) ואף גלה עמהם (רש"י ועוד), כמו שמייד כתוב (שם פס' ו): "אֲשֶׁר הָגְלָה מִירוּשָׁלַיִם עִם הַגֹּלָה אֲשֶׁר הָגְלְתָה עִם יְכָנְיָה מֶלֶךְ יְהוּדָה אֲשֶׁר הֶגְלָה נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל".
יש המפרשים שמרדכי נקרא "איש יהודי" מלשון גדולה ((תוס' רי"ד מגילה יב:[7]).
יש המפרשים שכשהיו ישראל על אדמתן, מתחילה היה מרדכי שׂר על בנימין ואח"כ שׂר על יהודה (הגר"א^[8] אסתר ב, ה).
"אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יהושע בן לוי: אביו מבנימין ואמו מיהודה" (בגמ' מגילה שם), והקדים שבט יהודה אע"פ שבדרך כלל הייחוס נקבע עפ"י האבא (במדבר א, ב, ב"ב קט:), משום שאמרו חז"ל (מדרש תהלים^[9] קו, ד) שדוד המלך, שהיה משבט יהודה, התפלל על מרדכי (רבי אבגדור כהן צדק^[10]).
"רבי יוחנן אמר: לעולם מבנימין קאתי, ואמאי קרי ליה יהודי - על שום שכפר בעבודה זרה, שכל הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי" (מגילה יג.).

משׂרותיו בשלטון אחשורוש[עריכה]

יש המפרשים את הפסוק (אסתר ב, יט-כא): "מרדכי יושב בשער המלך", שמרדכי היה שר בממשל אחשורוש^[11] (הגר"א שם; מלבי"ם שם; ועי' ראב"ע פס' יא) או שופט ((ראב"ע - נוסח ב^[12] - שם פס' יא, יט, וכן הר"מ חלאיו^[13] שם, - עפ"י משמעותו במקומות נוספים^[14]), והיה מקורב למלך (תורה תמימה שם הערה מ).

בהמשך המגילה אחשורוש מזהה את מרדכי כאחד הגורמים הנאמנים לו בממלכה, ולכן הוא מצוה את המן, המשנה למלך, לקחת את סוסו ולקרא לפני מרדכי: "ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו" (אסתר ו, יא). לאחר המהפך מגזרת המן להצלת ישראל, מרדכי מקבל קידום בבית המלך, "כי גדול מדכי בבית המלך ושמעו הולך בכל המדינות כי האיש מרדכי הולך וגדול" (אסתר ט, ד). עד שבסיום התהליך נעשה "מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ^[15]" (אסתר י, ג).

קשריו המשפחתיים[עריכה]

(ז) וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה הִיא אֶסְתֵּר בַּת דֹּדוֹ כִּי אֵין לָהּ אָב וָאֵם וְהַנַּעֲרָה יְפַת תֹּאַר וְטוֹבַת מַרְאֶה וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת:

מרדכי היה בן דודהּ של אסתר המלכה; אביה של אסתר, אביחיל, היה דודו של מרדכי היהודי. אסתר גדלה בבית מרדכי לאחר שמתו אביה ואמה, ואף נישאה למרדכי.

יחסו להמן הרשע ולגזרותיו[עריכה]

לא יכרע ולא ישתחווה[עריכה]

לאחר שהמן עולה לגדולה בבית אחשוורוש, המלך מצווה להשתחוות להמן, כאשר כולם משתחווים מלבד מרדכי: "וְכָל עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ כֹּרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים לְהָמָן כִּי כֵן צִוָּה לוֹ הַמֶּלֶךְ וּמָרְדֳּכַי לֹא יִכְרַע וְלֹא יִשְׁתַּחֲוֶה". המהר"ל‏^[16] אומר כי מרדכי בכוונה לא כרע ולא השתחווה למרות שהיה יכול לסטות מדרכו וללכת בדרך אחרת ובכך לא לפגוש את המן‏^[17]. לדבריו, מרדכי רצה לקדש שם שמיים ולהפגין כנגד ההשתחוויה להמן וכן פירשו עוד רבים‏^[18].

אמנם, יש המפרשים‏^[19] כי בתחילה מרדכי ניסה להסתיר את העובדה שלא כרע ולא השתחווה ורק לאחר שעבדי המלך סיפרו על כך להמן- הוא הבחין בכך. בפסוקים מובא כי עבדי המלך שאלו את מרדכי מדוע הוא עובר על מצוות המלך, ונראה שמרדכי אמר להם שהוא איננו משתחווה לו מכיוון שהוא יהודי. לאחר תשובה זו, עבדי המלך סיפרו להמן שמרדכי איננו משתחווה לו ורק אז המן הבחין בכך.

המפרשים נתנו פירושים שונים לסירובו של מרדכי להשתחוות להמן:

רש"י פירש כי מרדכי לא השתחווה להמן לפי שעשה את עצמו אלוה וכן במדרש מובא כי הסיבה לאי ההשתחוויה קשורה לאיסור עבודה זרה: "וכי קנתרן היה ועובר על גזירת המלך?! אלא כשצוה אחשורוש להשתחוות להמן חקק עבודת כוכבים על לבו ונתכוון כדי שישתחוו לעבודת כוכבים". ייתכן וסיפור זה מקביל גם לצו של נבוכדנצאר הקובע כי כולם צריכים לכרוע ולהשתחוות‏^[20] לצלם הזהב ועל סירובם של חנניה מישאל ועזריה לעבור על איסור עבודה זרה.

מנגד, בגמרא מגילה טו א מובא המן נמכר כעבד למרדכי תמורת כיכר לחם. במדרש, וכן בתרגום הארמי למגילת אסתר, מרחיבים את הסיפור בכך שבעבר היו מרדכי והמן ראשי גייסות ונשלחו על ידי המלך למלחמה. המן סיים מהר את הממון שניתן לו מאת המלך ונאלץ לבקש ממון ממרדכי. מרדכי הסכים לתת לו מהלחם שלו בתמורה לכך שהוא יימכר לו כעבד. על פי סיפור זה, הסיבה שמרדכי לא השתחווה להמן לא הייתה משום גאווה לאומית או משום איסור עבודה זרה אלא משום מאבק פנימי של מרדכי כנגד המן.

הנצחון במאבק[עריכה]

מרדכי היה יושב בשער המלך. בשער המלך היו שומרי הסף - בגתן ותרש, אשר טרשׂיים היו. יום אחד ביקשו הם להרעיל את כוס המלך אחשוורוש. מרדכי היה בסנהדרין, וידע שבעים לשון. כאשר בגתן ותרש דיברו ביניהם כיצד לשלוח יד במלך - שמע מרדכי את דבריהם, ושלח להגיד לאסתר המלכה להגיד למלך אחשוורוש [ולדעה אחרת ידע מרדכי ברוח הקודש מה שזממו לעשות]. אסתר המלכה אמרה זאת למלך בשם מרדכי [ומכאן אמר רבי אלעזר בשם רבי חנינא, שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם], ונכתב הדבר בספר הזכרונות לפני המלך.

לילה אחד נדדה שנת המלך, וקראו לפניו בספר הזכרונות, ויצא הדבר וקראו לפניו על דבר מרדכי. אחר שנתברר שלא נעשה דבר למרדכי על הצלה זו - קרא המלך להמן ושאלו - מה לעשות לאיש אשר המלך חפץ ביקרו. המן הרשע חשב בלבו שהמלך מתכוון לעשות לו את כל הכבוד והיקר, ואמר לאחשוורוש מה לעשות לאיש זה.

והמלך ציווה להמן לעשות ככל אשר אמר למרדכי היהודי. וכך היה, שהמן הרשע הוליך את מרדכי היהודי ברחובות שושן הבירה, וקרא לפניו - ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו.

והמן נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש. וכמות שהוא - מיד נלקח המן למשתה אשר עשתה אסתר, וכך נתגלגלה הישועה ליהודים.

גדולתו[עריכה]

לימים נהיה מרדכי היהודי משנה למלך אחשוורוש, וגדול ליהודים, רצוי לרב אחיו [פירוש: לאחיו הרבים], דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו. וחז"ל דרשו - ורצוי לרב אחיו - ולא לכל אחיו, מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין, לפי שנעשה קרוב למלכות ונתבטל מתלמודו.