אנציקלופדיה תלמודית:צלעות

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־16:25, 15 ביוני 2022 מאת Rakovsky (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "<span dir="rtl">'''הגדרת הערך''' - עצמות בגוף בעלי חיים היוצאים מחוליות השדרה לעצם החזה.</span> == '''<span...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הגדרת הערך - עצמות בגוף בעלי חיים היוצאים מחוליות השדרה לעצם החזה.

מהותן וצורתן

הבהמה יש לה שמונה עשרה חוליות מהמפרקת עד סוף הזנב[1], בחוליות שלצד המפרקת תקועות בכל חוליא שתי צלעות שיוצאות אחת לימינה ואחת לשמאלה[2], ויורדות וסוגרות את בית החזה ומתחברות לעצם החזה, שש הראשונות מתחברות הצלעות עצמם לחזה, ושאר הצלעות מתחברות על ידי סחוסים[3]. בחוליות יש בתי קיבול – עגולים[4] - שנכנסים לתוכם הצלעות[5], הצלעות דבוקים לעצם השדרה ונראים כעצם אחת[6]. בשתי חוליות הראשונות לצד צוארה תקועות ארבע צלעות, שתיים לימינה ושתיים לשמאלה ונקראות חזה ולא צלעות[7]. ויש שכתבו כן רק בשתי צלעות של החוליא הראשונה[8]. באחת עשר חוליות שלאחריה תקועות עשרים ושתיים צלעות גדולות שיש בהם מוח, אחת עשרה לימינה ואחת עשרה לשמאלה[9]. ויש שכתבו שיש עשרים ושלוש צלעות אחת עשרה בצד אחד ושתים עשרה בצד השני[10]. בשלש חוליות שלאחריהם תקועות שש צלעות קטנות שאין בהם מוח שלש לימינה ושלש לשמאלה[11].

בעוף

בעוף כתבו אחרונים שלא נתבאר כמה צלעות יש לו[12]. וכל צלעותיו שוים, ואין אותו של צד הצואר נקרא חזה כבבהמה[13], וכן אין בכולם מוח[14]. וצלעותיו שוכבות באלכסון[15]. וריאת העוף צמודה לצלעות[16].

בטריפות

שבורות

בהמה שנשברו רוב צלעותיה - והיינו בצלעות הגדולות שיש בהם מוח[17], כגון שנשברו שש מכל צד, או אחת עשרה מצד אחת ואחת מצד שנייה[18] - שנינו שהיא טריפה[19], והוא שנשברו מחציין ולמעלה לצד השדרה[20], לפי ששם החיות שלהם[21]. והיא בכלל טריפת "שבורה" שנאמרה למשה מסיני[22]. נשברו פחות מרוב צלעותיה, כשרה[23], בין שהשבר כלפי פנים בין שהשבר כלפי חוץ, ואין חוששים שהצלעות במקום שבירתם ינקבו את האיברים הפנימים ותיטרף, כיון שאינו בא בכח כקוץ הבא מבחוץ בכוח שחוששים שניקב איברים הפנימים[24], ואף בשעת השבירה שנעשה בכח אין חוששים כיון שראשי השבירה נשארים במקומם ואינם נוגעים באיברים הפנימים[25]. ויש שכתבו שאם יש במקום השבר עוקץ, חוששים לנקיבת האיברים הפנימים[26]. נשתרו צלעות הקטנות שאין בהם מוח, אינה טריפה[27], ואף אם נשברו רוב צלעותיה שנשברו אף מצלעות הגדולות כל שלא נשברו מהגדולות שתים עשרה[28].

שבורות בעוף

עוף שנשברו צלעותיו, יש שכתבו שכשרה, שהרי אין לצלעותיו מוח[29], והרי לא פסלו בבהמה בצלעות שאין בהם מוח[30]. ויש חולקים ואוסרים[31]. נשברה סמוך לריאה, יש מן האחרונים שכתבו שאפילו לא נשבר אלא צלע אחת, חוששים שראש השבר ניקב את הריאה והטריפה[32], ואף בשאין עוקץ במקום השבר[33], שריאת העוף צמודה לצלעות[34], ועוד, שמשום דקות העוף וחולשתו עלול לנקב[35]. ויש אוסרים דוקא בשיש עוקץ במקום השבר[36]. ויש מתירים ואין חוששים לנקיבת איברים הפנימים כשם שאין חוששים בבהמה[37]. ויש מחמירים אף בנשבר שלא סמוך לריאה, שיש לחוש לנקיבת שאר אברים הפנימים[38], שמשום דקות העוף וחולשתו עלול לנקב[39].

עקורות

נעקרו הצלעות מהחוליות והחוליות נשארו במקומם, נחלקו בדבר: א) ר' יוחנן אמר שדוקא בנעקרו רוב הצלעות של שתי צדדיה, כבנשברו הצלעות – דהיינו שתים עשרה צלעות הגדולות[40] - היא טריפה[41]. ב) עולא אמר בשם בן זכאי שאם נעקרו רוב הצלעות של צד אחד – היינו שש צלעות, בין כולם בצד אחד או אפילו חמש בצד אחד ואחת בצד השני[42] - היא טריפה[43]. ג) יש ראשונים שמפרשים בדעת שמואל שאפילו נעקרה צלע אחת הרי היא טריפה[44]. להלכה יש שפסקו שטריפה דוקא בנעקרו רוב הצלעות משתי צדדיה[45], שבמחלוקת ר' יוחנן ועולא הלכה כר' יוחנן[46]. ויש שפסקו שטריפה אפילו בנעקרה צלע אחת[47].

נעקרה צלע וחצי חוליא

נעקרה צלע וחצי חוליא עמה, אמר רב שהיא טריפה[48], שאינה יכולה להתקיים כיון שנשברה החוליא[49]. ונחלקו ראשונים: יש סוברים שהוא דוקא באחת מעשרים ושתיים צלעות הגדולות[50]. ויש סוברים שהוא אף באחת הצלעות הקטנות[51]. נעקרו שתי צלעות זה כנגד זה וקצת חוליות עמהם, אמר רב שהיא נבלה, כיון שנפסקה באמצעיתה[52], ואף בצלעות הקטנות[53], שהרי נפסקת באמצעיתה[54]. ויש שכתבו שהוא דוקא בצלעות הגדולות[55].

חסרה

בהמה שחסרה צלעות מתחילת בריאתה כשרה[56].

יתירות

בהמה שיש לה מקצת צלעות יתירות, אינה טריפה[57], שכל יתר כנטול[58], וכאילו ניטל היתר לסוברים כן[59], ואף לסוברים שחשוב כאילו ניטל היתר ועוד אחר עמה[60], הרי ניטל מקצת צלעותיה כשרה[61]. ויש סוברים שטריפה שלדעתם היתר כניטל כל הצריך להכשירה, וכאילו ניטל רוב הצלעות[62]. על בהמה שיש לה צלעות יתירות כמנין רוב צלעות של סתם בהמה, ע"ע יתר כנטול[63].

הערות שוליים

  1. עי' תרוה"ד סי' קעז ע"פ משנה אהלות פ"א מ"ח גבי אדם וש"ך יו"ד סי' נד ס"ק ב; לבושי שרד סי' יב ס"א. ועי' שו"ת מהר"י מברונא סי' קלג ויד יהודה יו"ד שם ס"ק א, שאין בזה שיעור ואין למדים בהמה מאדם בזה.
  2. לבושי שרד שם, ועי' להלן.
  3. תורת הניקור השלם עמ' ו. ועי' התלמוד וחכמת הרפואה, ששמונה הראשונות מחוברות עצמם.
  4. יד יהודה שם.
  5. עי' רש"י חולין נב א ד"ה אסיתא: חור שבחוליא שהצלע תחוב בו; רא"ה חולין נב א; ר"ן שם (טו א).
  6. יד יהודה שם.
  7. עי' ראב"ן חולין סי' רנא, הובא בש"ך שם ס"ק א ובכרתי שם ס"ק א; ראבי"ה סי' אלף פט אות יז; ס' האסופות סי' לה; שו"ת בית שלמה יו"ד ח"א סי' קז. ועי' תוס' חולין מה א ד"ה חותך בשם ר"ח, שכן ביאר הברייתא שם: איזהו חזה וכו' שתי צלעות, וע"ע חזה ושוק ציון 119. ועי' פמ"ג יו"ד סי' נד שפ"ד ס"ק א, ודע"ת יו"ד סי' נד ס"ק א.
  8. לבושי שרד שם. ועי' פמ"ג שם. ועי' רש"י חולין שם שכן ביאר הברייתא שם, וע"ע הנ"ל ציון 118. וע"ע אברים (באדם) ציון 18 ואילך.
  9. עי' ברייתא וגמ' חולין נב א ורש"י שם ד"ה כ"ב צלעות ורשב"א שם ותוה"ב ב"ב ש"ג דף מט א וראב"ן וראבי"ה שם; לבושי שרד שם. ועי' רמב"ם שחיטה פ"י ה"א וה"ב וטוש"ע יו"ד נד א.
  10. עי' רגמ"ה חולין שם ואו"ז טריפות סי' תיח, וחי' רמ"ש חולין שם בדעתם.
  11. עי' ראב"ן שם; עי' תוה"ב שם; עי' טוש"ע שם וש"ך שם ס"ק ב; לבושי שרד שם. וע"ע אליה ציון 7.
  12. פרי מגדים שם מש"ז ס"ק א; לבושי שרד סי' יג ס"א.
  13. עי' ציון 7 ואילך.
  14. דמש"א חולין נב א (לא ה); לבושי שרד שם.
  15. עי' אם לבינה יו"ד סי' נד ס"ק ו ודע"ת שם ס"ק ח.
  16. שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' קצב; לבושי שרד שם. ועי' ציון 34.
  17. עי' ציון 9. עי' ברייתא דלהלן, ורבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן חולין נב א; רמב"ם וטוש"ע דלהלן.
  18. ברייתא חולין שם; רמב"ם וטוש"ע דלהלן. ועי' תו"ח חולין שם, שהחידוש במקרה השני אע"פ שאין בו רוב בשני הצדדים.
  19. משנה חולין מב א; רמב"ם שחיטה פ"י ה"א וב; טוש"ע יו"ד נד א.
  20. זעירי חולין נב א; רמב"ם שם; טוש"ע שם.
  21. רש"י שם ד"ה ומחציין.
  22. עי' עולא חולין מג א ורמב"ם שם פ"ה ה"ב ופ"י ה"א. וע"ע טריפה ציונים 60, 99.
  23. עי' משנה שם; רמב"ם שם; טוש"ע שם.
  24. תוה"ב הארוך ב"ב ש"ג דף נב ב ורשב"א חולין מח ב והובא בר"ן שם (יג א) ובב"י יו"ד שם.
  25. חזו"א יו"ד סי' ד ס"ק יב. ועי"ש בדין נשבר הצלע ונגלד עור העליון של הריאה כנגדו, וע"ע ריאה.
  26. עי' ש"ך שם ס"ק ג בשם הב"ח (ועי' שפ"ד שם); בית הלל שם ס"ק א בשם קצת מן האחרונים. ועי' בית הלל שם שמכשיר.
  27. רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן שם; רמב"ם שם ה"ב; טוש"ע שם ב.
  28. פרישה שם אות ב; ט"ז שם ס"ק ב; ש"ך שם ס"ק ו.
  29. עי' ציון 14.
  30. עי' ציון 17. ערך לחם למהריק"ש יו"ד סי' נד ס"ב; דמש"א חולין נב א (לא ה) בד' הב"ח, הובא בכנה"ג יו"ד שם הגב"י אות ג. ועי' פמ"ג יו"ד שם מש"ז ס"ק א שנסתפק.
  31. רש"י ביצה לד א ד"ה ה"ג א"ר, הובא בפמ"ג או"ח סי' תצח מש"ז ס"ק ז; לבושי שרד סי' יג אות א. ועי' אם לבינה יו"ד שם ס"ק ו הובא בדע"ת שם ס"ק ח, שי"ל שאף בנשבר מחציו ולמטה טריפה, אע"פ שבבהמה כשרה, עי' ציון 20, ועי"ש טעם החילוק.
  32. שו"ת הרדב"ז ח"ד סי' קצב; עי' לבוש יו"ד סי' נד ס"ב; עי' ב"ח שם; בית הלל שם ס"ק א; לבושי שרד סי' יג. ועי' ש"ך שם ס"ק ג.
  33. ש"ך שם וכנה"ג שם הגב"י אות א, בד' הב"ח שם; פר"ח שם ס"ק ג. וכ"מ ברדב"ז שם ובלבוש שם.
  34. רדב"ז שם; לבושי שרד שם.
  35. לבושי שרד שם.
  36. בית הלל שם; לבושי שרד שם. ועי' כנה"ג שם.
  37. ט"ז שם ס"ק א, ושכ"ד הטוש"ע שם, וכ"כ הלבוש וב"ח וש"ך שם בד' הפוסקים שכתבו בסתם שנשברו צלעותיה כשרה ולא חילקו בין בהמה לעוף.
  38. ב"ח שם; בית הלל שם; עי' לבושי שרד שם.
  39. לבושי שרד שם.
  40. עי' ציון 17 ואילך. תוה"ב ב"ב ש"ג דף מט א; ש"ך יו"ד סי' נד ס"ק ה. ועי' תוה"ב וש"ך שם שכ"מ בגמ'.
  41. חולין נב א.
  42. תוה"ב ב"ב ש"ג דף מט א.
  43. חולין שם. ועי' מהרש"ל שם שכ"ה לגי' רש"י שם שעולא אמר בשם בר זכאי, אבל לגי' תוס' שם ד"ה נעקרה, אמרה עולא בר זכאי.
  44. עי' שמואל חולין מב ב ונב א, ובה"ג סי' סא, ורש"י שם נב א ד"ה מעיקרה (ותוס' שם ד"ה נעקרה ורשב"א ותוס' רא"ש שם בדעתו), ותוס' שם מב ב ד"ה אמר שמואל (ומהר"ם שם וב"ח יו"ד סי' מד), בדעתו. ועי' ראשונים שבציון 48 שמפרשים ד' שמואל בע"א.
  45. רי"ף שם (טו א); רמב"ם שחיטה פ"י ה"ב; טוש"ע יו"ד נד א; פר"ח שם ס"ק ד.
  46. ע"ע הלכה: בשאר אמוראים ציון 53. מאירי חולין שם, ועי' רי"ף שם ומאירי שם, טעם נוסף שכ"מ בסוגיא שם.
  47. עי' בה"ג שם וב"ח שם וש"ך שם ס"ק ד. ועי' ב"ח וש"ך שם הדין בהפסד מרובה.
  48. חולין נב א: צלע וחוליא עמה, וגמ' שם בדעתו: צלע וחצי חוליא; רמב"ם שחיטה פ"י ה"ב; טוש"ע יו"ד נד ג. ועי' רש"י שם מב ב ד"ה נעקרה (ורשב"א שם נב א בדעתו), ותוס' שם נב א ד"ה נעקרה ורשב"א שם ותוס' רא"ש שם בשם ר"ת, שמפרש כן ד' שמואל שם מב ב ונב א, ועי' ציון 44.
  49. לבוש שם ס"ד.
  50. תוה"ב ב"ב ש"ג דף מט א; רי"ו תא"ו נט"ו אות טז; שו"ע שם.
  51. טור שם בדעת הרא"ש חולין שם שלא חילק; שלט"ג שם (טו א), שהפוסקים לא חילקו; או"ה הארוך שנ"ה אות ג בד' הרמב"ם שם (ועי' כנה"ג יו"ד סי' נד הגב"י אות ח); יש"ש חולין פ"ג סי' סח; לבוש שם ס"ד; ב"ח שם.
  52. רב חולין שם: גיסטרא, וגמ' שם: בוכנא ואסיתא, ורש"י שם ד"ה גיסטרא. ועי' רמב"ן שם, שאפשר לפרש בד' רב שאינה נבילה אלא טריפה, ועי' או"ש שחיטה פ"ג הי"ט, שכ"ד הרמב"ם שם.
  53. יש"ש חולין פ"ג סי' סח; חוסן ישועות חולין לב ב ד"ה כגון; פמ"ג שם שפ"ד ס"ק ה; בית האוצר יו"ד שם ס"א.
  54. יש"ש שם.
  55. או"ש שחיטה פ"ג הי"ט. ועי' אמ"ב (גרמיזאן) חולין נב א וצ"צ פסקים יו"ד סי' נד, שנסתפקו בזה.
  56. תרוה"ד סי' קעז; רמ"א בשו"ע יו"ד נד ג; דברי חמודות חולין פ"ג אות קפא. ובחסרה אף חולייתה עי' ב"ח יו"ד שם.
  57. שו"ת הרשב"א ח"א סי' שצו; תרוה"ד סי' קעז; רמ"א בשו"ע יו"ד נד ג.
  58. ע"ע יתר: יתר כנטול.
  59. ע"ע הנ"ל ציון 139. שו"ת הרשב"א הנ"ל.
  60. ע"ע הנ"ל ציון 108 ואילך.
  61. שו"ת הרשב"א סי' שצו.
  62. שו"ת בעי חיי יו"ד סוס"י עו בד' רש"י.
  63. ציון 168.