ישיבת הר המור
|
|
| ישיבת הר המור | |
|---|---|
 סמל הישיבה | |
| סוג | ישיבה גבוהה |
| תאריך יסוד | תשנ"ז |
| מיקום | חומת שמואל, ירושלים |
| השתייכות (זרם) | הציונות הדתית |
| מייסדים | הרב צבי ישראל טאו ותלמידיו |
| ראש הישיבה כיום | הרב עמיאל שטרנברג והרב מרדכי שטרנברג |
| מספר תלמידים | כ- 650 תלמידים ואברכים |
| ספרים | סדרת "לאמונת עתנו"; שיעורי הרב מרדכי שטרנברג; שחר אהללך; ועוד |
ישיבת הר המור היא ישיבה גבוהה בירושלים, מהישיבות הגדולות בציבור הדתי לאומי.
הקמת הישיבה
הישיבה הוקמה בחודש אלול תשנ"ח (1997) לאחר שקבוצת רבנים, בראשות הרב טאו, פרשה מישיבת מרכז הרב. לאחר מתחים שחלו בין הרב טאו ובין הרב שפירא לגבי דרך הנהגת הישיבה, חלה נקודת שבר כאשר עלתה כוונה לשלב מכון הוראה באופן רשמי במסגרת הישיבה שגם יתמוך בתקציבה (באופן דומה לנהוג בישיבות הסדר רבות). הרב טאו התנגד בתוקף להכנסת מסגרת אקדמית לישיבה, ובעקבות הפולמוס שנוצר פרש מן הישיבה עם שישה מן הר"מים וכן חלק נכבד מתלמידי הישיבה ואברכיה (בפרט מהתלמידים המבוגרים), והקים עמם את ישיבת הר המור.
הישיבה הוקמה בבית מדרש קטן בשכונת קרית מנחם שבירושלים, משם עברה למבנה בשכונת בית וגן השייך לישיבת נתיב מאיר, ומשם לשכונת קרית יובל, כיום היא שוכנת במבנה הקבע שלה בשכונת הר חומה. מקור שם הישיבה הוא בפסוק משיר השירים "עד שיפוח היום ונסו הצללים, אלך לי אל הר המור ואל גבעת הלבונה". השם הר המור דומה גם לשם "צרור המֹר" בו השתמשו גרעיני יוצאי ישיבת מרכז הרב באבן שמואל, בחיפה וכן בראשית ימיה של ישיבת בית אל. המילה "המֹר" שימשה כראשי תיבות של "המשך מרכז הרב".
מאז הקמתה, הרב טאו מכהן בתפקיד כנשיא הישיבה. הוא אינו מעורב בניהולה השוטף אך מכריע בנושאים אידאולוגיים, ונחשב כמורה דרך לישיבות שהוקמו ע"י תלמידיו (המכונות "ישיבות הקו") בהן ישיבת שבי חברון, ישיבת איילת השחר, ישיבת מדברה כעדן ועוד.
מדי שנה מתקיימות בישיבה במוצאי שמחת תורה הקפות שניות המוניות עד עלות השחר, שבהן משתתפים אלפים רבים.
החל משנת ה'תשפ"א מקיימת הישיבה מידי שנה בתחילת חודש ניסן כנס בשם 'חיי עולם' בהשתתפות אלפי אנשים, בו רבנים מהישיבה ומחוצה לה מעבירים שיעורי תורה, בעיקר בענייני פסח.
דרך הישיבה
הישיבה מונהגת ברוח תורתו של הרב צבי יהודה קוק ותלמידו הרב טאו. כמה מישיבות הציונות הדתית הולכות בדרכה, ואותן מכנים בכינוי "ישיבות הקו" (ביניהן: ישיבת מדברה כעדן במצפה רמון, ישיבת שבי חברון, ישיבת איילת השחר באילת, ישיבת תל אביב,ישיבת עטרת ירושלים, הישיבה הגבוהה בני נצרים בחולות חלוצה וישיבת חומות ירושלים וכן המכינות הקדם צבאיות השונות, ובראשם המכינה הקדם צבאית בני דוד בעלי ועוד). נכון לשנת התשפ"ב, הישיבה מונה מעל 750 תלמידים, מתוכם כמעט 400 אברכים נשואים.[1] יחסית לשאר הישיבות, ממוצע הגילאים בישיבה הינו גבוה במיוחד. תלמידי הישיבה מתגייסים במסגרת של "הסדר מרכז".
מרבני הישיבה
- הרב צבי ישראל טאו - נשיא הישיבה.
- הרב עמיאל שטרנברג - ראש הישיבה.
- הרב מרדכי שטרנברג - ראש הישיבה.
- הרב עודד וולנסקי - מלמד לימודי אמונה.
- הרב יעקב לבנון - מלמד לימודי אמונה.
- הרב יהושע צוקרמן - מלמד לימודי גמרא ואמונה.
- הרב אלי בזק - מלמד לימודי אמונה.
- הרב אריאל אדרי - ר"מ בגמרא שיעור ג'. דיין בבתי הדין הרבניים של הרבנות הראשית לישראל.
- הרב דוד ג'יאמי - ר"מ בגמרא ואמונה (שיעור ב' וכינוס), ומלמד ב'בית אמונה'.
- הרב ידידיה ריין - ר"מ בגמרא ואמונה שיעור א'.