רבי צדוק הכהן מלובלין

ה'אוהל' על קברו של ר' צדוק מלובלין

רבי צדוק הכהן רבינוביץ' מלובלין היה מגדולי אדמו"רי החסידות בפולין והוגה חסידי מקורי.

תולדות חייו[עריכה]

ראשית ימיו[עריכה]

נולד בקרייזבורג בכ"ב בשבט תקפ"ג לר' יעקב הכהן רבינוביץ', אב"ד בעיר, מצאצאי השל"ה. בגיל 6 נתייתם מאביו, ואמו נישאה בשנית. ר' צדוק עבר לבית דודו ר' יוסף הכהן רבינוביץ', מחבר 'כפות הזהב'. יחד עם דודו עבר לקריניק, והתפרסם בתור "העילוי מקריניק". בשנת תקצ"ה, בהיותו בן 12 החל, על פי עדותו, לכתוב שאלות ותשובות בהלכה, ובגיל שלוש עשרה אמר "פלפול" חריף. בגיל זה כתב ספר על תולדות חכמי ישראל- "זכרון לראשונים".

בגיל 15 נשא את בתו של סוחר יינות עשיר מהעיירה וולאדוקה ועבר לגור אצלו, שם למד בשקידה מבלי טרדות פרנסה. בגילאי 16-17 החל לפרסם ספרים וחידושים שהוציאו לו שם של גאון ועילוי מופלג ונדיר. יריביו של חמיו ניצלו את הפרסום לו זכה, והפיצו עלילות שוא על אשתו. ר' צדוק, בהיותו כהן, סרב לגור איתה מחשש שיש אמת בשמועות, ורצה לגרשה. אשתו סרבה להתגרש, והוא חפץ לגרשה על ידי "היתר מאה רבנים". הוא הסתובב בקרב רבנים גדולים על מנת להשיג את ההיתר, ביניהם מהר"ץ חיות, רבי שלמה קלוגר, רבי יוסף שאול נתנזון, רבי חיים מצאנז, רבי יצחק מאיר אלתר מגור, רבי שלום רוקח מבעלז, רבי מאיר מפרמישלן ועוד. כמעט כל הרבנים שפגש, שהתרשמו מחריפותו וגאונותו הנדירה, הסכימו לחתום על ההיתר. האדמו"רים שבהם ניסו לשכנעו לחזור לאשתו, אולם הוא, שהיה "מתנגד" חריף סרב לשמוע בקולם. היחיד שהצליח לפרוך את פלפולו ובגלל זה סרב לתמוך בהיתר היה הרי"ם מגור.

בעולם החסידות[עריכה]

במהלך מסעו בין הרבנים, פגש את רבי מרדכי יוסף ליינר מאיז'ביצא, תלמידו של רבי מנחם מנדל מקוצק ובעל "מי השילוח", ולאחר שבת אחת באיז'ביצא, הפך לחסיד נלהב שלו. הוא הסביר כי בסעודה שלישית "חתה הרבי גחלי אש על לבי". לאחר ששב לביתו וגרש את אשתו, נסע ללובלין, שם נשא את חנה דבורה והמשיך להתמיד בלימודו, תוך כדי שהוא מתפרנס מחמיו. מאז הצטרפותו לחסידות החל לעיין גם בספרי קבלה וחסידות, וגילה גם בהם גאונות וחריפות מפליאה. משנפטר חמיו, פתחה אשתו חנות, והם התפרנסו ממנה בדוחק רב.

בשנת תרי"ד נפטר הרבי מאיז'ביצא, וחסידות איז'ביצא התפלגה לשני חלקים. חלק מהחסידים הלכו אחרי בנו רבי יעקב ליינר, בעל "בית יעקב", וחלקם הלכו אחרי רבי יהודה לייב איגר (ר' לייבל'ה איגר), נכדו של רבי עקיבא איגר ובנו של רבי שלמה איגר. ר' צדוק הלך אחרי ר' ליבל'ה. בשנות כהונתו של ר' לייבל'ה, ר' צדוק גזר על עצמו שתיקה ומיעט לצאת מביתו. בשנת תרכ"ו נפטר הרי"ם מגור, ומאז נחשב ר' צדוק ללמדן הגדול ביותר בקרב תלמידי ר' לייב'לה, כפי שהגדירו ר' לייבל'ה בעצמו "מהיום ואילך, ר' צדוק הוא שר התורה". בשנת תרכ"ז הוצעה לו רבנות בלובלין, אך הוא העדיף להמשיך לעסוק בכתיבה.

בשנת תרמ"ח נפטר ר' לייבל'ה, ור' צדוק הוכתר כאדמו"ר תחתיו.

בשנת תר"ן החל בהכנות לנסיעה לארץ ישראל, אליה השתוקק הרבה זמן^[1], אולם חסידיו שרצו שישאר עמם בלובלין, החביאו את המכתבים ששלח אליו אחיו מארץ ישראל, ור' צדוק ראה בכך שאחיו אינו שולח אליו מכתבים סימן שעליו להישאר בלובלין. חסידיו בנו בית מדרש בלובלין (שהיה לא רחוק מבית מדרשו של החוזה מלובלין) ונקרא "בית מדרשו של הכהן". לאחר שאשתו נפטרה התחתן בשלישית, וכדי לפרנס את ילדיה הקודמים של אשתו הסכים לקבל מחסידיו פדיונות, ואולם הוא עצמו לא נהנה מהם כלל.

בשנת תר"ס חלה במחלה קשה, ממנה נפטר ללא ילדים בט' באלול, ונקבר בלובלין על יד קברו של ר' לייבל'ה איגר.

תקופת חייו של רבי צדוק הכהן מלובלין על ציר הזמן

ספריו[עריכה]

פרי צדיק- על התורה והמועדים, בתוספת ליקוטים. נדפס בהמדורות רבות וזכה לתפוצה מרובה, אפילו בקרב המתנגדים (ח"א; ח"ב; ח"ג; ח"ד; ח"ה).

• צדקת הצדיק- ספר היסוד של תורתו המחולק לפסקאות קצרות ועמוקות.
• רסיסי לילה בתוספת קונטרס דברי החלומות
• תקנת השבין- בענייני תשובה
• ישראל קדושים - על קדושת עם ישראל
• דובר צדק
• מחשבות חרוץ
• שיחת מלאכי השרת עם קונטרס שיחת שדים
• פוקד עקרים
• תפארת צבי (צדוק בן יעקב)- שו"ת על יורה דעה (ח"א; ח"ב).
• אגרת הקודש - על מצוות ישוב ארץ ישראל
• קומץ המנחה
• משיב צדיק - בדין סוכה בשמיני עצרת ודרשות.
• אור זרוע לצדיק- ענייני חסידות והלכה
• ספר הזכרונות וכן קונטרס נוסף המכונה 'קונטרס ספר הזכרונות- על המצוות
• משיב הטענה- על חשבון העיבור, בו מוכיח כי אין טעות בחשבון זה (נדפס בסוף 'ספר הזכרונות').
• לבושי צדקה- יישוב קושיות האחרונים על "הלבוש".
• אוצר המלך על הרמב"ם.
• זכרון לראשונים- עך השתלשלות הנובאה (נכתב בהיותו בן 13).
• שמות בארץ- חכמי ישראל מאחר חתימת התלמוד
• פי צדיק- ליקוטים מספריו על התורה והש"ס.
• הגדת רבי צדוק הכהן מלובלין- הגדה של פסח (שני כרכים- כרך מבוא ההגדה וכרך ההגדה עצמה).

ליקוטים[עריכה]

לספרי "פרי צדיק" נוספו ליקוטים מכת"י של ר' צדוק:

• קונטרס עת האוכל- בענייני אכילה. נספח לפרי צדיק חלק א'.
• קונטרס שביתת שבת- נספח בתוך פרי צדיק ח"א.
• קונטרס קדושת שבת- נספח בתוך פרי צדיק ח"א
• קונטרס "על איזה פסוקי משלי"- פירושים על כמה פסוקים מספר משלי, נספח לפרי צדיק ח"ב
• קונטרס עמלה של תורה- על ענייני פסח. נספח לחלק ג'.

ספרים בכתב יד[עריכה]

• פירוש על ספר איוב וספר ירמיהו.
• שו"ת
• ארבעה חלקים על הלכות מאכלות אסורות
• הגהות על הש"ס
• חידושים על הש"ס
• חיבור בענין שמות העיירות לענין גיטין
• ספרים בחכמת התכונה, אלגברה והנדסה.
• ביאור למדרשים ולזוהר

ועוד

תורתו[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

• הרב אליעזר מלמד, רביבים- גדולי ישראל ודמויות מופת, הוצאת מכון הר ברכה תש"ע.

קישורים חיצוניים[עריכה]

ספריו[עריכה]

• 'צדקת הצדיק' באתר 'דעת'
• ספרי 'צדקת הצדיק' באתר 'ויקיטקסט'
• ציטוטים של ר' צדוק באתר 'ויקיציטוט'

עליו ועל תורתו[עריכה]

• | שיעורים בכתבי ר' צדוק באתר 'ישיבה'
• הרב אליעזר מלמד, רבי צדוק הכהן מלובלין, מתוך 'רביבים'
• הרב אליעזר מלמד, מורשתו הרוחנית של ר' צדוק באתר ישיבה
• הרב אליעזר מלמד, "אדמו"ר בעל כורחו" באתר ישיבה
• על ספריו של ר' צדוק באתר ישיבת הר ברכה
• שיעורים בתורת ר' צדוק באתר ישיבת עתניאל
• הרב אהד תירוש, שיעורים בפרי-צדיק באתר בני דוד

הערות שוליים