רחל אמנו
|
|
רחל אימנו (2216 - 2252) לבריאת העולם היא אם עם ישראל, נמנה על ארבעת האמהות, יחד עם שרה אימנו, רבקה אימנו ולאה אימנו - אחותה התאומה - לפי סדר עולם רבה. היא בתו של לבן הארמי, יחד עם לאה אימנו הן נישאו בגיל 22 ליעקב אבינו . רחל אימנו מתה בגיל 36 שנה (לאה בת 54 שנה). היא נקברה בקבר רחל בדרך אפרתה.
בגיל 22 ובאה לארץ עם בני יעקב. היו ששה בנים, הגדולים מבני יעקב. היא נקברה במערת המכפלה.
בני רחל
היא לא יכלה להרות ליעקב אבינו היא מסרה לו את שפחתה בלהה והיא יולדת שני בנים: (ל', ה' - ח')
- ו וַתֹּאמֶר רָחֵל דָּנַנִּי אֱלֹקים וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי וַיִּתֶּן-לִי בֵּן עַל-כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ דָּן:
- ח וַתֹּאמֶר רָחֵל נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם-אֲחֹתִי גַּם-יָכֹלְתִּי וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי
רק לאחר מכן נולד לה בן בחרן:
- וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף לֵאמֹר יֹסֵף ה'לִי בֵּן אַחֵר.(כ"ד)
בנה האחרון, בנימין בארץ כנען, נולד והיא נפטרה תוך כדי לידה. וכך מסופר במקרא:"וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל וַיְהִי-עוֹד כִּבְרַת-הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ: וַיְהִי בְהַקְשֹׁתָהּ בְּלִדְתָּהּ וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת אַל-תִּירְאִי כִּי-גַם-זֶה לָךְ בֵּן: וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן-אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא-לוֹ בִנְיָמִין: וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם: וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל-קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל עַד-הַיּוֹם. (ל"ה, ט"ז-כ'
קבר רחל
- ערך מורחב - קבר רחל
קבר רחל מצוי בפאתי העיר בית לחם ליד דרך האבות המובילה משכם לחברון. מיקומו של הקבר תואם את התאור המובא בספר בראשית:":"וַיִּסְעוּ מִבֵּית אֵל וַיְהִי-עוֹד כִּבְרַת-הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ... וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם: וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל-קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת-רָחֵל עַד-הַיּוֹם. (ל"ה, ט"ז-כ').
קבר רחל מסמל את התקווה כי עם ישראל ישוב לארצו. תקווה אותה מבטא ירמיהו הנביא:"כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ: כֹּה אָמַר ה' מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי וְעֵינַיִךְ מִדִּמְעָה כִּי- יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-יְהֹוָה וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם-ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.(ל"א,י"ד-ט"ז).
חסדה של רחל אימנו
וכך מובא במדרש (איכה רבה): "באותה שעה (שעת החורבן שבאו האבות לבקש רחמים) קפצה רחל אמנו לפני הקב"ה ואמרה: "רבש"ע גלוי לפניך שיעקב עבדך אהבני אהבה יתירה ועבד בשבילי לאבא שבע שנים וכשהשלימו אותן שבע שנים והגיע זמן נשואי לבעלי יעץ אבי להחליפני לבעלי בשביל אחותי והוקשה עלי הדבר עד מאד כי נודעה לי העצה והודעתי לבעלי ומסרתי לו סימן שיכיר ביני ובין אחותי כדי שלא יוכל אבי להחליפני, ולאחר כן נחמתי בעצמי וסבלתי את תאותי ורחמתי על אחותי שלא תצא לחרפה, ולערב חלפו אחותי לבעלי בשבילי ומסרתי לאחותי כל הסימנין שמסרתי לבעלי כדי שיהא סבור שהיא רחל, ולא עוד אלא שנכנסתי תחת המטה שהיה שוכב עם אחותי והיה מדבר עמה והיא שותקת ואני משיבתו על כל דבר ודבר כדי שלא יכיר לקול אחותי וגמלתי חסד עמה, ולא קנאתי בה ולא הוצאתיה לחרפה, ומה אני שאני בשר ודם עפר ואפר לא קנאתי לצרה שלי ולא הוצאתיה לבושה ולחרפה, ואתה מלך חי וקיים רחמן מפני מה קנאת לעבודת כוכבים שאין בה ממש והגלית בני ונהרגו בחרב ועשו אויבים בם כרצונם?" מיד נתגלגלו רחמיו של הקדוש ברוך הוא ואמר: "בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומן!" הדא הוא דכתיב (ירמיה ל"א) כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו, וכתיב (שם /ירמיהו ל"א/) כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך וגו' וכתיב (שם /ירמיהו ל"א/) ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם".