רבי משה בן נחמן

מגדולי ישראל מתקופת הראשונים, שכתב על הש"ס והתורה.

תולדותיו

נולד בגירונה שבספרד בשנת ד"א תתקנ"ד (1194), ונפטר בארץ ישראל בשנת ה"א ל' (1270). העמיד תלמידים הרבה, ביניהם הרשב"א ורבי אהרן הלוי (הרא"ה). בשנת ה"א כ"ז (1267) נאלץ לגלות מספרד בעקבות ויכוח פומבי בענייני דת עם המשומד הנוצרי פבלו קריסטיאני. ויכוח זה כפו עליו המלך (שהעריכו מאוד) והכמורה הנוצריים שבקטלוניה. אמנם הרמב"ן ניצח בטענות ניצחות מן התלמוד, ומפורסמת תשובתו לטענה "כיצד יודעת היהדות שעוד לא בא המשיח?" והרמב"ן השיב שעל ימי המשיח נאמר "וכיתתו חרבותם לאיתים וחניתותם למזמרות". הרמב"ן פנה אל מלך ספרד ושאלו האם יהיה מוכן להשמיד את כל בנשק שלו ולהשבית את הצבא, והמלך כמובן סירב. ע"פ ההסכם שנכתב לפני הויכוח היה מותר לרמב"ן לומר כל מה שירצה, והרמב"ן אכן תקף בחריפות פעמים רבות טענות מגוחכות של הנוצרים. לאחר הויכוח נגזרה גזירה על שריפת התלמוד שבו נעזר הרמב"ן רבות להוכחת טיעוניו, והרמב"ן נאלץ לברוח מספרד.

בגיל 73 עלה הרמב"ן לארץ ישראל על אף הסכנות, ושם חידש את הישוב היהודי בירושלים, אשר נחרב קודם לכן על ידי הטטרים, ומשום כך הוא נחשב לאבי הישוב היהודי המודרני בירושלים. הוא מתאר כי בבואו לירושלים לא מצא בה כי אם שני אחים צבעים ששכרו את הרשות לסייד בירושלים. הרמב"ן שיפץ חורבה שנמאה בעיר (על שמה "בית הכנסת הרמב"ן) והחזיר את ספרי התורה שהוברחו לשכם בתקופת המלחמה.

הרמבן בעכו

הרמב"ן הגיע לעכו בשנת 1267. עלה לירושלים וחזר לעכו. ואז "ומחמת פטירת הצדיק רבינו יחיאל נתפנה מקום להנהגה בקהילה קדושה זו, והחכמים שבעיר הכירוהו כראשם, אז התרכזו סביבו תלמידים ובתוכם בעל –תוצאות א"י.." ונשאר בה עד סוף ימיו ^[1].

יעקב אבן חן מתאר את העליה לחוף עכו-"סירה קטנה שטה מעל גלי הים של עכו ..בתוך הסירה..רבינו משה בן נחמן..ומצפה לדרוך על אדמת הקודש. מבחין הוא בקבוצה של..חכמי העדה בעכו ..ציפה לפגוש בעכו את חכמי צרפת ובראשם את רבי יחיאל מפאריס..חיזוק גופני ורוחני קיווה למצוא בעכו ..כרע על אדמת ארץ ישראל ונשקה. אחר כך קם והתחבק עם חכמי עכו ..עלייתו של רבינו הנחמני הדליקה מגדלור בחופה של עכו . בחופה של עכו נפגשו שני העולים הגדולים רבינו יחיאל מפאריס ורבינו הנחמני..השיב רבינו יחיאל ישיבת פאריס של עכו פתוחה לפניך..היה קיץ בעכו ..מהלכים ..חבוקים..פונים לסמטאותיה של עכו , באים אל בתי הכנסת ואל הישיבה..שוחחו על..יהוד הגליל..בלילות היה מהלך תלמידי הישיבה, סמוך לחוף הים, נושם אוירה של ארץ ישראל..היו ימים של מנוחה בעכו ..לאחר המתיחות, המחלוקות, הוויכוח, הפחדים, היו הימים בעכו..ימים של שלווה ..עתה מצא לו פינה זו בעכו. בעכו נמצאת קהילה יהודית ,וישיבה ואילו ירושלים חרבה . הימים ששהה בעכו היו ימים של התעלות". ^[2]

בית הכנסת הרמב"ן

ערך מורחב - בית הכנסת הרמב"ן

ברובע היהודי של העיר העתיקה נמצא בית הכנסת הרמב"ן. הוא נחשב לבית הכנסת העתיק בתחום "ירושלים שבין החומות". בבית הכנסת אולם מרכזי, עזרת נשים ושלוש חדרי תפילה קטנים, המשמשים "שטיבל". בית הכנסת שוקם לאחר מלחמת ששת הימים לאחר שחרור העיר העתיקה.

הרמב"ן מזכיר אותו באגרות ששלח. וכך הוא כתב:" ומצאנו בית חרב בנוי בעמודי שיש וכיפה יפה". לונץ כתב בסוף המאה ה-19 כך :"בבית הכנסת שיסד הרמב"ן התפללו יושבי ירושלים : ספרדים ואשכנזים יחד עד שנת שמ"ו, עד שגורשו" על-ידי המופתי, ראש המוסלמים לאחר שנבנה בקרבתו מסגד... ועד היום רואים בו את העמודים והכיפה שהרמב"ן מזכיר במכתבו.הרב חיים דוב שעוועל, כתבי רבינו משה בן נחמן , הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשכ"ג

ספריו

• הרמב"ן כתב פירוש לתורה, שבו הוא דן בפירושי רש"י וראב"ע ולעיתים גם ברמב"ם. בפירוש מוטמעים ערכים רבים באמונה ובמחשבת ישראל. לפעמים הרמב"ן מפרש דברים "על דרך האמת" - היינו הקבלה. רעיונות מפורסמים של הרמב"ן על התורה הם לדוגמא: "מעשי אבות סימן לבנים".

• השגות על ספר המצוות לרמב"ם, שבו הוא משיג על מצוות שמנה הרמב"ם שלשיטתו לא היה צריך למנות, וכן מוסיף בסוף את ה"שכחות" - מצוות שלדעתו היה על הרמב"ם למנות ולא מנאם.

• חידושי הרמב"ן על הש"ס.

• ספר "מלחמות השם", שנכתב כתשובה להשגות הרז"ה (רבי זרחיה הלוי) על הרי"ף.

• דרשות הרמב"ן.

• אגרת הרמב"ן - אגרת קצרה ששלח הרמב"ן לבנו מארץ ישראל העוסקת בהדרכות במוסר. האגרת נתפרסמה מאוד, והיא מודפסת בתחילת סידורים רבים. קישור בויקיטקסט

הערות שוליים