שריפת התורה בימי הרומאים

שריפת התורה בימי הרומאים יחד עם העמדת צלם בהיכל, אלו שנים מתוך חמשת האירועים אשר בגינם אנו צמים בצום שבעה עשר בתמוז וכך כתב הרמב"ם: " חֲמִשָּׁה דְּבָרִים אֵרְעוּ בּוֹ נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבֻטַּל הַתָּמִיד מִבַּיִת רִאשׁוֹן, וְהֻבְקְעָה יְרוּשָׁלַיִם בְּחָרְבָּן שֵׁנִי, וְשָׂרַף אַפּוֹסְטְמוֹס הָרָשָׁע סֵפֶר תּוֹרָה, וְהִעְמִיד צֶלֶם בַּהֵיכָל." רמב"ם תעניות ה', ב'.

על מיקומו של האירוע מובא בתלמוד ירושלמי:"איכן שרפה רבי אחא אמר במעברתא דלוד ורבנן אמרי במעברתא דטרלוסה" ^[1] . שני מקומות מוצגים בתור אפשרות: ה"גשר" המפורסם חיד "לוד", אולי הגשר העתיק שחודש בהתקופה ההממלוכית בארץ ישראל הוא גשר בייברס - גשר עתיק, השוכן ביציאה הצפונית מהעיר לוד, בין "כביש 40" למסילת הרכבת המובילה אל העיר מצפון, אשר מופיע גם במפות הדרכים מהתקופה הרומית בארץ ישראל.