שיר של יום

פרק תהלים קבוע לכל יום ויום מימות השבוע, שאותו היו הלויים אומרים בבית המקדש בזמן הקרבת קרבן התמיד של שחר ובזמן הקרבת קרבן התמיד של בין הערביים.

בכל יום ויום, בשעת הקרבת קרבן התמיד של שחר ושל בין הערביים, היו הלויים אומרים מזמור מספר תהילים הנקרא "שיר של יום". לכל אחד משבעת ימי השבוע נקבע מזמור אחר.

מקום אמירתו[עריכה]

בזמננו, אומרים את "שיר של יום" בסוף תפלת שחרית. לפי נוסח אשכנז הוא נאמר לאחר עלינו לשבח ולפני פיטום הקטורת, ולפי נוסח ספרד ונוסח עדות המזרח הוא נאמר מיד אחרי קדיש תתקבל ולפני פיטום הקטורת ועלינו לשבח.

בשבת הוא נאמר לפי רוב הנוסחים לאחר פיטום הקטורת ולפני עלינו לשבח, ויש שנהגו לאומרו לפני קריאת התורה.

לאחר שיר של יום אומרים קדיש יתום.

שיר של יום לימים מיוחדים[עריכה]

ישנם ימים מיוחדים שבהם אומרים מזמור שונה במקום (או בנוסף) לשיר של יום הרגיל.

לדוגמא: בראש חודש אומרים "ברכי נפשי".

לפי הגר"א אומרים מזמור מיוחד לכל מועד.

הקשר ליום[עריכה]

במשנה האחרונה של מסכת תמיד ^[1] נכתב: "השיר שהיו הלוים אומרים במקדש ביום הראשון היו אומרים לה' הארץ ומלואה תבל ויושבי בה בשני היו אומרים גדול ה' ומהולל מאד בעיר אלהינו הר קדשו בשלישי היו אומרים אלהים נצב בעדת אל בקרב אלהים ישפוט ברביעי היו אומרים אל נקמות ה' אל נקמות הופיע וגו' בחמישי היו אומרים הרנינו לאלהים עזנו הריעו לאלהי יעקב בששי היו אומרים ה' מלך גאות לבש וגו' בשבת היו אומרים מזמור שיר ליום השבת מזמור שיר לעתיד לבא ליום שכולו שבת מנוחה לחיי העולמים".

את משנה זו נוהגים האשכנזים לומר בשבת לאחר פיטום הקטורת.

במסכת ראש השנה מבארת הגמרא את הטעם לאמרית אלו המזמורים ^[2]: "תניא, רבי יהודה אומר משום רבי עקיבא: בראשון מה היו אומרים? "לה' הארץ ומלואה" ^[3], על שם שקנה והקנה ושליט בעולמו. בשני מה היו אומרים? "גדול ה' ומהלל מאד" ^[4], על שם שחילק מעשיו ומלך עליהן. בשלישי היו אומרים: "אלהים נצב בעדת א-ל" ^[5], על שם שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו, ברביעי היו אומרים: "א-ל נקמות ה'" ^[6] על שם שברא חמה ולבנה, ועתיד ליפרע מעובדיהן. בחמישי היו אומרים הרנינו לאלהים עוזנו ^[7] - על שם שברא עופות ודגים לשבח לשמו. בששי היו אומרים: "ה' מלך גאות לבש" ^[8] על שם שגמר מלאכתו, ומלך עליהן. בשביעי היו אומרים: "מזמור שיר ליום השבת" ^[9]- ליום שכולו שבת. אמר רבי נחמיה: מה ראו חכמים לחלק בין הפרקים הללו? אלא: בראשון - שקנה והקנה ושליט בעולמו. בשני - שחילק מעשיו ומלך עליהם, בשלישי - שגילה ארץ בחכמתו והכין תבל לעדתו, ברביעי - שברא חמה ולבנה ועתיד ליפרע מעובדיהן, בחמישי - שברא עופות ודגים לשבח לשמו, בששי - שגמר מלאכתו ומלך עליהם, בשביעי - על שם ששבת".

הערות שוליים[עריכה]