אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו

הגדרה

אדם שהקדיש דבר שאינו שלו, אינו קדוש {{{1}}}.

לדוגמא, הגוזל בהמה מאחר והקדישה, אינה קדושה {{{1}}}.

דינים דומים: יש שני סוגי חלויות שאדם אינו יכול להחיל על דבר שאינו שלו:

א) אין אדם אוסר דבר שאינו שלו^[1].

ב) אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו, ועל כך נדון בערך זה.

מקור וטעם

מקורו מהפסוק "איש כי יקדיש את ביתו קודש לה'" {{{1}}} - מה ביתו שלו אף כל שלו {{{1}}}.

הקובץ שיעורים {{{1}}} חילק בין קדושת הגוף לקדושת דמים, שבקדושת הגוף האדם מחיל את הקדושה והקדושה גורמת לקניין, אך בקדושת דמים, האדם מחיל את הקניין (כעין מכירה) והקניין גורם לקדושה. ולפי זה חידש שאת הפסוק "איש כי יקדיש" צריך דווקא בקדושת הגוף, שבה האדם מחיל את הקדושה (ורק הקדושה גורמת לקניין), והיתה הו"א שאפשר להחיל את הקדושה גם על דבר שאינו שלו. אך בקדושת דמים, שבה האדם מחיל את הקניין (ורק הקניין גורם לקדושה), פשוט מסברא שאינו יכול להקדיש דבר שאינו שלו, כשם שאינו יכול למכור דבר שאינו שלו {{{1}}}^[2].

במהותו חקר הגרמ"א עמיאל {{{1}}} האם כדי להקדיש חפץ צריך שהוא יהיה שלו, או שאי אפשר להקדיש חפץ שאינו שלו. ונפק"מ האם אפשר להקדיש חפץ של הפקר^[3].

פרטי הדין

במעשה, דהיינו שעשה מעשה לייחד את הדבר להקדש, אעפ"כ אינו קדוש. ואינו דומה לאיסורין שאדם אוסר דבר שאינו שלו ע"י מעשה (לחלק מהדעות) {{{1}}}.

הפקר, כתבו הראשונים שאי אפשר להקדישו, אך הרש"ל {{{1}}} כתב שאפשר {{{1}}}^[4].

ראה גם

אין אדם אוסר דבר שאינו שלו

בעלות

דבר שאינו ברשותו

הערות שוליים