כיסוי ראש

חבישת כיפה.

במסכת שבת (קנו, ב) מובא, כי כיסוי הראש משרה יראת שמים ומונע את האדם מלחטוא.

במסכת קידושין (לא, א) מובא, שרב הונא בריה דרב יהושע הלך ב"כיסוי ראש". הוא נימק זאת באומרו: "שכינה למעלה מראשי".

ברמב"ם (הלכות דעות פ"ה, ה"ו) מובא: "צניעות גדולה נוהגים תלמידי חכמים בעצמן... ולא יגלו ראשן". חובת כיסוי הראש מובאת ברמב"ם גם בהלכות תפילה (פ"ה, ה"ה): "ולא יעמוד בתפילה... ולא בראש מגולה".

מן המקורות שציינו עולה, כי חובת כיסוי הראש הינה לתלמידי חכמים בלבד, או לכל אדם בשעת התפילה בלבד, אך בשולחן ערוך (אורח חיים סימן ב סעיף ו) מובאת הלכה זו כחובה לכל אדם ובלי הגבלה לתפילה בדווקא: "ולא ילך ד' אמות בגילוי ראש". גם הט"ז (סימן ח סק"ה) כותב שכיום קיים איסור ללכת בגילוי ראש עקב ציווי התורה: "ובחוקותיהם לא תלכו".

בשו"ע הרב (סימן ב' מהדו"ק סעיף ז', ומהדו"ב סעיף ו', ובסימן צ"א סעי' ג) מסכם ואומר שגם בזמנים ובמקומות שהיו רגילים ללכת בגילוי ראש בגלל החום וכד', מדת חסידות לא ללכת ד' אמות ללא כיסוי ראש. ובימינו אלה שכולם דרכם לכסות את ראשם - אסור ללכת ואפילו לשבת ללא כיסוי ראש, משום צניעות. ואף הקטנים נכון לכסות ראשם.(כפי שכתב המחבר) וכ"ש במדינות אלו שנהגו הנכרים לגלות ראשם וישראל קדושים נשהרים בזה משום צניעות - הנה ההולך או היושב בגילוי ראש עובר על לאו ד"בחוקותיהם לא תלכו" (כהט"ז)

כיסוי הראש באמצעות היד

כתב בשולחן ערוך הרב, דמצד טעמים הנ"ל, מספיק אם משים ידו על ראשו כיון דהוי היכירא. אך לא יזכיר כך שם שמים, כיון שהיד והראש גוף אחד הם, ואין הגוף יכול לכסות את עצמו. כ"א יכסה את ראשו בכובע וכיו"ב (סימן צ"א סעי' ג) . אך אם חברו הניח ידו על ראשו הוא, יש להקל כיון שאין הם גוף אחד.

בשולחן ערוך הרב (סימן צ"א סעי' ג) הביא ג"כ בשם הכלבו, שיש למחות שלא ליכנס לבית הכנסת בגילוי הראש.

כיום, אדם החובש כיפה מעיד על עצמו שהוא משתייך לאותם אנשים המקיימים את מצוות התורה, בעוד שאדם המתהלך בגילוי ראש מסתווג לאותם אנשים שאין להם כל קשר לקיום מצוות התורה.

קישור לספר פניני הלכה בענין זה: http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?cat=381&id=10966&q=