יוטה המקראית

יוטה המקראית מזוהה היום עם הכפר הערבי "יטא".יוטה היה יישוב קדום ומוזכר כבר בספר יהושע כאחת הערים שניתנו לללויים. היישוב מוזכר גם בספר השמות של אוסביוס מקיסריה מהמאה ה-4: "כפר גדול מאוד של יהודים". היא הצפונית מבין שבע הערים אשר נכללו אצלו בתחום דרומא.

איזכור במקרא

כאשר יהושע חילק את ארץ ישראל לנחלות לשבטי ישראל, נפלה יוטה בנחלת שבט יהודה. העיר עצמה נמסרה לידי שבט לוי במסגרת הערים שכל שבט נתן ללויים ול[כוהנים. וכך כתוב בספר יהושע: " וייתנו, ממטה בני יהודה, וממטה, בני שמעון את הערים האלה, אשר יקרא אתהן בשם. ויהי לבני אהרון, ממשפחות הקהתי מבני לוי... וייתנו להם... ואת-יוטה ואת-מגרשיה... (כ"א, ט'-י"ג)

שרידי בית כנסת

בשנת 1969הבחין צבי אילן , בדרום מזרח הכפר, באבן בצורת קונכייה משובצת במשקוף מבנה ושיער שמקורה בבית כנסת.

בשנת 1986 סקר צוות של קצין מטה לארכאולוגיה את הכפר וגילה חלקי מבנה ציבורי שהוא בית כנסת או כנסייה. צבי אילן המשיך בבדיקה ויחד עם דוד עמית גילה משקוף ועליו חריטת מנורת שבעת הקנים. בשנת 1988 גילה דוד עמית משקוף בעל שתי מנורות רוזטה מעל פתחו של בית ישן. בכך אושש את קיומו של בית כנסת במקום מהתקופה הביזנטית.

במבנה שרדו קירות אבני גזית, שמקורן בבית כנסת. לא הובחן ב"אפסיס" במבנה ולכן אין לשער שמדובר בכנסייה.

בכפר נמצאו עוד שרידים המעידים על קיום ישוב יהודי: חלקי כרכוב ומשקוף, עמוד סורג, עמודים בחתך לב , האופינים לבתי כנסת.

צבי אילן מעלה את האפשרות כי החמולה בכפר המכונה "מאסלמה" דהיינו המאוסלמין וכן "מחמארה" - האדומים , עם מסורות שיוחסו להם מוצא יהודי ומנהגים יהודים, אוסלמו בתקופה הכיבוש הערבי. "אם הדבר נכון, ייתכן שהם צאצאי היהודים שהשתמשו בבית הכנסת" .^[1]

הערות שוליים

לקריאה נוספת

• צבי אילן, בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל, משרד הבטחון - ההוצאה לאור , 1991.