קוף (בעל חיים)
|
קוף הוא סוג של בעל חיים, שיש בצורתו החיצונית דמיון מסויים לאדם, ויש בו גם אינטלגנציה יותר משאר בעלי חיים.
מהותו של הקוף
ר' תבנית:הידעת?/כ"ה שבט ה'תשס"ט; תבנית:הידעת?/ט"ו שבט ה'תשס"ט.
שונות
קוף שונה מרוב החיות, שהם יפים לחלום (ברכות נו. ושם נז:).
הלכות הנוגעות לקוף
הקוף מוגדר כחיה לגבי הלכות כלאיים (כלאיים פ"ח מ"ו),
הרואה קוף מברך: "ברוך משנה הבריות" (ברכות נח: שו"ע או"ח סי' רכה סע' ח).
קיום הלכות שונות באמצעות קוף
פעולות הלכתיות שאין להן צורך בדעת אלא רק בביצוען המעשי - ניתן לקיימת ע"י קוף, לדוגמא, ניתן להוליך את העירוב תבשילין ע"י קוף (תוספתא עירובין פ"ב הי"ב מובא במעילה כא.), ובלבד שיראהו מניחו במקומו[1] (עירובין לא: רמב"ם פ"ו מהל' עירובין הכ"ב ושו"ע או"ח סי' תט סע' ח).
אך בהלכות שלקיומן נצרכת דעת - לא ניתן לקיימן ע"י קוף (ר' יומא כט: וברש"י שם ד"ה נעשה כמו וכו'). לכן,
בנוסף, הלכות שלקיומן נצרך אדם או ישראל - לא ניתן לקיימן ע"י קוף. כלל זה מטבא בהלכות הבאות:
- קוף ששחט - שחיטתו פסולה, שנאמר (דברים יב, כא): "וזבחת... ואכלת..." - ולא שיזבח הקוף (תוספתא ריש חולין), משום שלשחיטה זו נצרך ישראל[2].
- אמר רהי יוסי: "מעשה בריבה (-נערה) אחת שהיתה מכבדת הבית ובא הקוף ובעלה מאחריה ובא מעשה לפני חכמים ולא פסלוה מן הכהונה" (מסכת דרך ארץ פרק עריות הלכה ז).
- קוף שלקח את דם הקורבן על אצבעו או הִזה אותו - אין זו לקיחה והזאה (זבחים יד. וברש"י שם ד"ה ואי אתי וכו').
- קוף הכניס משהו לכלי שרת איננו מתקדש מאליו (מנחות ז. ורש"י שם ד"ה ומשני כי מהדר וכו').
- קוף שסידר את לחם הפנים על השולחן - פסול (מנחות ק:) ואין השולחן מקדשו (רש"י שם ד"ה נעשה כמי וכו').
סיפורים ואיזכורים לקוף במקורות
במקרא מסופר ששלמה המלך היה עשיר מאד:
- "כִּי אֳנִיּוֹת לַמֶּלֶךְ הֹלְכוֹת תַּרְשִׁישׁ עִם עַבְדֵי חוּרָם. אַחַת לְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹאנָה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ נֹשְׂאוֹת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקוֹפִים וְתוּכִּיִּים" (דברי הימים ב פרק ט פס' כא).
זהו המקום היחיד בתנ"ך בו מוזכר הקוף בפירוש[3], אך בדברי חז"ל במקומות רבים מוזכר הקוף:
- בגמרא (סנהדרין קט.)[4] מסבר שדור הפלגה אין להם חלק לעולם הבא, מפני שנחלקו לשלש כיתות... אחת [מהן] אומרת: נעלה ונעשה מלחמה (- בקב"ה)... [וכת זו] נעשו קופים... ושידים...
בעלי חיים במקורות שניתן לזהותם כקוף
- שממית - רבי אברהם אבן עזרא מסביר ששממית היא "החיה הנמשלת לאדם בצורה ובדמות" (אבן עזרא משלי ל, כח). ויש המשערים שהכוונה לקוף[5].
- אדני השדה – ראה תפארת ישראל כלאים ח, ה – מובא בוויקיפדיה ובפינת הידעת?. אולם במקומות אחרים[6] משמע שאדני השדה הם בעל חיים אחר מהקוף, אך יתכן שאלו שני מיני קופים.
קישורים חיצוניים
- מאמר בענין הקוף במקורות - מאת ד"ר משה רענן מתוך פורטל ההדף היומי
הערות שוליים
- ↑ כי אחרת, יש לחשוש שמא לא הוליכו לשם (מ"ב סי' תט הנ"ל ס"ק מז).
- ↑ כן הוא פירוש דרשת הפסוק הנ"ל, וע"ש שאף גוי פסול לשחיטה.
- ↑ וראה להלן בעלי חיים במקורות שניתן לזהותם כקוף.
- ↑ מוזכר במאמרו של ד"ר שלמה קאפח.
- ↑ ראה מאמרו של הראל סגל סעיף 37 (בסוף כותר: פירושים נוספים) מופיע גם בקישור.
- ↑ ר' קהלת רבה (מהד' וילנא, פר' ו אותא [י"א]): "כי יש דברים הרבה מרבים הבל, כגון: מגדלי קופות (- קופים) וחתולות... ואדני שדה..." וכן בספרא (שמיני פרשה ד פרק ו אות ח, - מובאת בילקוט שמעוני עה"ת רמז תקלז' ד"ה כל הולך, וכן בפירוש הריבמ"ץ לכלאיים פ"ח מ"ו): "כל הולך על כפיו - זה הקוף, כל הולך - להביא את הקופד... ואת אבני השדה ואת כלב הים זו חיה טהורה..."