טבריה
|
|
אחת מערי הקודש. שוכנת בצפון הארץ לצד ים הכינרת.
דינה בקריאת מגילה
ישנה הסתפקות בהלכה בדינה של העיר טבריה לענין קריאת המגילה. מצד אחד ברור שהעיר מוקפת חומה, ולכן לכאורה יש לקרוא בה את המגילה כמוקפין בט"ו אדר. ומצד שני, הצד המזרחי של החומה איננו, כי הים משמש כחומה, ולכן יתכן שזה לא יוגדר כחומה והעיר תקרא מגילה בי"ד אדר כפרזים.
הגמרא (מגילה ה:) מספרת שחזקיה קרא את המגילה בטבריה בשני הימים, בי"ד ובט"ו בגלל הספק. מצד שני הגמרא מביאה אפשרות שרבי סבר שטבריה נחשבת למוקפת חומה, ולכן התיר לעצמו ליטוע בה ביום י"ד (עיין שם באוקימתות נוספות למעשהו של רבי).
תקופת התנאים והאמוראים
טבריה היתה עיר שוקקת מבחינת לימוד התורה, ועל כך יעידו כמות התנאים והאמוראים שקשורים לעיר.
גלותה האחרונה של הסנהדרין היתה לטבריה, ומשם עתידים להיגאל.
רשב"י עבר להתגורר בעיר לאחר שיצא מהמערה כדי לרחוץ במעיינותיה את עור גופו החבול והמקולף מהשהייה בחול המערה שנים רבות כל כך. כאות הוקרה הוא הציע לעיר לתקן בה דבר, והם אמרו לו שיש בעיה לכהנים בעיר, מפני שיש בה ספק טומאת מת. רשב"י שתל בעיר תורמוסים, ועל ידיהם גילה איפה נמצאים המתים. לאחר זאת ערער זקן אחד על כך וקרא "טיהר בן יוחאי בית הקברות". כעס עליו רשב"י ונתן בו עיניו ומת שבת לג.
על מעשה זה כתב הבן איש חי בשירו על רשב"י ואמרתם כה לחי את השורה: "טיהר את העיר טבריה, עשה אותה נקיה / הודו לו מן שמיא, אדוננו בר יוחאי".
רבי מאיר (המכונה "רבי מאיר בעל הנס") התגורר בטבריה והוא קבור לידה.
רבי התגורר בעיר בזמן מסוים (בסוף ימיו התגורר בבית שערים ושם נקבר).
התלמוד הירושלמי חובר בעיר טבריה (ונקרא ירושלמי כדי לתת כבוד לירושלים) ורבים מאמוראי ארץ ישראל התגוררו בעיר, ביניהם רבי יוחנן, ריש לקיש, רבי אמי ורבי אסי ועוד.
קברות צדיקים בעיר
סביב טבריה נמצאים קברי צדיקים רבים:
- רבי עקיבא (ויש המערערים וטוענים שקבור בקיסריה, אך זהו הציון המקובל), לידו קבור הרמח"ל (גם עליו יש המערערים וטוענים שקבור בסכנין, אך אין ציון לקברו שם). ליד ציון קברו של רבי עקיבא יש הנוהגים לחגוג בל"ג בעומר הילולה, לפני או אחרי ההילולה במירון של רשב"י. הרבי מבוסטון נוהג לערוך שם "טיש פירות" בליל ל"ג בעומר.
- רבי מאיר בעל הנס: ישנם שם 2 ציונים, אחד אשכנזי ואחד ספרדי, וכן כולל. על ציונו נהוג לערוך הילולה בי"ד אייר (פסח שני).
- הרמב"ם: לפי המסורת הונח ארונו על חמור שצעד ממצרים עד לטבריה ולכן נקבר שם.
- השל"ה הקדוש: קבור ליד הרמב"ם. לפי האגדה הייתה ביקורת על הש"לה הקדוש מאחר וקרא לספרו בשם היומרני "שני לוחות הברית", ולכן הוא עבר להתגורר בצפת ליד האלשיך, שקרא אף הוא לספרו בשם יומרני "תורת משה". הוא ציווה לקברו ליד הרמב"ם, שהרי הוא קרא לספרו משנה תורה. רבים נוהגים לפקוד את קברו בערב ראש חודש סיוון ולהתפלל את התפילה שכתב על לימוד התורה לבנים.
- קבר רבי חייא ובניו.
- קבר רחל אשת רבי עקיבא: רבים המערערים על אמינות ציון זה.
- קבר רבי מנחם מנדל מוויטבסק - מראשוני העלייה החסידית לארץ ישראל.
- קבר רבי ישראל משקלוב - מתלמידי הגר"א שעלה וישב את הארץ במסירות נפש. מיקומו נחשף לאחרונה בבית הקברות הישן.
חמי טבריה
ליד העיר בוקעים מעיינות חמים הנקראים "חמי טבריה". ישנם מספר דיונים עליהם בגמרא לגבי דין בישול ורחיצה בהם בשבת וביום טוב.
פורים טבריה
בטבריה נהוגים מספר ימים הנחגגים ב"פורים טבריה" בעקבות ניסי הצלה שקרו לעיר. בימים אלו אין אומרים תחנון בעיר.
ברכת כהנים
יש מקומות בעיר שנוהגים שלא לשאת כפים כמנהג ארץ ישראל בכל יום, אלא רק במוסף. מנהג זה נוהג בעיקר בבתי הכנסת החסידיים בעיר. רוב בתי הכנסת (שרובם ספרדים) נוהגים לשאת כפים בכל יום.
פעילות דתית כיום בעיר
בעיר ישנם מספר רבנים מפורסמים: הרב אויערבאך (בנו של הרב שלמה זלמן אוירבאך זצ"ל), הרב דוב קוק שליט"א.
בעיר פועל בית חב"ד שבו ישיבה.
בעיר ישנה ישיבה גבוהה ציונית בראשות הרב משה שחר שליט"א.