יהדות טורקיה
|
|
יהדות טורקיה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות בעולם. כבר בימי הבית השני התיישבו יהודים באסיה הקטנה כבר בימי "אלכסנדר הגדול" בשנים 323-332 לפנה"ס. לאחר חורבן הבית השני הגיע לטורקיה גל נוסף של הגירה. יש הסבורים כי בסוף המאה השנייה לספירה, היו כמיליון יהודים באסיה הקטנה, בעיקר בערי המסחר המרכזיות.
שרידי בית כנסת מהמאה ה-4 לפה"ס נמצאו בעיר סרדיס, המרוחקת כ- 50 ק"מ מאיזמיר, הייתה פעם אחת הערים הגדולות בהיסטוריה. שמה של סרדיס היה "Sfard" , אולי "ספרד" המוזכרת בספר עובדיה, שנאמר:"וְגָלֻת הַחֵל-הַזֶּה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר-כְּנַעֲנִים, עַד צָרְפַת, וְגָלֻת יְרוּשָׁלִַם, אֲשֶׁר בִּסְפָרַד יִרְשׁוּ, אֵת עָרֵי הַנֶּגֶב (א', כ"א).לבית הכנסת הייתה רצפת מוזאיקה יפה וקירות משיש. הקירות נהרסו ברעידת אדמה, אך רוב הרצפה נשמרה עד היום והיא מושכת תיירים מכל העולם. השיפוצים שנערכו בשנת 1970 מעידים כי הקהילה הייתה בעלת אמצעים גבוהים.
באיזמיר היו יהודים כבר במאה הרביעית לספירה. הקהילה היהודית בסמירנה מוזכרת בכתבים נוצריים. עדויות ארכיאולוגיות לקיום הקהילה היהודית בסמירנה, נמצאו בכתובות יווניות מהמאות השניה והשלישית לספירה, המצביעות שלקהילה הייתה סמכות להעניש כל איש אשר יתנהג בחוסר כבוד לקהילה. עדות נוספת היא ציור של מנורת בית המקדש שנלקחה על ידי טיטוס מבית המקדש שנמצא על חותמת קרוב לאיזמיר.
בתקופה הביזנטית הייתה באסייה הקטנה ובארצות הבלקן קהילה יהודית "רומאיונטים", אשר הגיע מארץ ישראל.
האימפריה העות'מאנית הזמינה את היהודים שגורשו מספר ומפורטוגל. הם הגיעו לספרד בעקבות הזמנת הסולטן באיזיט השני. הם היו במשך 300 שנה לגורם דומיננטי ומכריע בחיי המסחר, התרבות והרפואה של המדינה. ארבע ערים באימפריה: איסטנבול, איזמיר, צפת - בארץ ישראל וסלוניקי - ביוון, היו למרכזה של [[יהדות ספרד]. בשנת 1900 מנתה יהדות ספרד 300,000 נפש. רובם היגרו למדינות העולם: ליבשת אמריקה, לארצות המזרח התיכון ולארץ ישראל. היום הקהילה היהודית מונה 27,000 יהודים. פעילים במדינה 23 בתי כנסת, מהם 16 באיסטנבול. לקהילה היהודית באיסטנבול בית ספר יסודי ועל יסודי ובאיזמיר - בית ספר יסודי.
אליהו בירנבוים, ראש מכון שטראוס עמיאל להכשרת רבנים לקהילות יהודיות בתפוצות, מדווח בשבועון מקור ראשון בספטמבר 2008 כי: "היהודים במדינה התורכית, המוסלמית-חילונית" חוששים לבטחונם. דרישות בטחון גבוהות בכניסב לבתי כנסת, משרדי הרבנות ובניני הקהילה - תופעה שהחמירה לאחר שני הפיגועים בבית הכנסת "נוה שלום" שבאיסטנבול.
בימי האימפריה העות'מאנית
אחרי כיבוש העיר בורסה על ידי העות'מאנים בשנת 1324, הסולטן אישר לבנות את בית הכנסת "עץ החיים" שהיה בשימוש במשך 600 שנה. מאז הקמתה של מדינת ישראל ב- 1948 עלו מרבית היהודית לישראל ונשארו בה כ- 140 יהודים. שני בתי כנסת נשארו פעילים והמרשים ביניהם הוא בית הכנסת ג'רוש Gerush Synagogue.
בית הכנסת שופץ בשנת 1700, הרצפה שלו בלתי רגילה, מעגל של עמודים סובב את הבמה במרכז החדר, תומך את הכיפה. יש ספסלים לאורך הקירות, התיבה מנגד לכניסה, מעל לדלת הכניסה יש מנורות. התורה של בית הכנסת הובאה אליו על ידי יהודים שהיגרו אליה לפני 500 שנה ארקאדאש - קהילת יוצאי טורקיה בישראל.
הסולטן באיזיט השני, פירסם הצהרה ובה הוא בקש ממושלי האימפריה "לא לסרב לכניסת יהודים או לגרום להם קשיים, אלא לקבל אותם בסבר פנים יפות". הוא העניק לפליטים רשות להתיישב בתחומי האימפריה והעניק להם אזרחות עות'מאנית. הוא הזמין 150,000 מהיהודים והעניק להם אדמה, שחרור ממסים ועידוד ממשלתי אחר. ואכן הם באו לאיסטנבול, איזמיר ואדנה. פליטים אלה סייעו לקידומה של המדינה. בין השאר הקימו את בית הדפוס הראשון במדינה. דוד ושמואל איבן נחמיאס יסדו את בית הדפוס בשנת 1493 באיסטנבול.
לפי סיפור עממי, הסולטן הטורקי הכריז על העדר התבונה של פרננדו השני, מלך ספרד: "אתם קוראים לפרננדו מלך חכם, אך בגרשו את היהודים הוא הופך את המדינה שלו לענייה ואת שלנו לעשירה!". היהודים פיתחו יוזמות עיסקיות, הרחיבו את המסחר עם ארצות אחרות, לא מעט בזכות יוצאי ספרד שגם הם עברו לגור בערי הנמל האגן ההים התיכון. השליטים הטורקיים לא סמכו על נאמנות הנוצרים וכך המסחר עם ארצות אירופה התנהל רק על ידי יהודים.
הקהילות היהודיות העיקריות ברחבי האימפריה העות'מאנית היובערים אלו: איסטנבול, סראייבו - היום עיר הבירה, והעיר הגדולה ביותר במדינת בוסניה והרצגובינה, סלוניקי - העיר השנייה בגודלה ביוון ומערי הנמל החשובות שבה, "אדירנה" בחלק האירופאי של טורקיה - ליד הגבול עם יוון ובולגריה, "ניקופוליס" ביוון, ירושלים וצפת בארץ ישראל, דמשק בסוריה, במצרים ובפנים טורקיה ב"אנטוליה" בבורסה העיר, טוקט (Tokat) ו"אמסיה". הקהילה באיזמיר הוקמה מאוחר יותר. היהודים החלו להתיישב באיזמיר בכמות משמעותית בסוף המאה ה- 16 כאשר איזמיר הפכה לעיר נמל ראשית באימפריה העותומנית.
על תרומת היהודים שהגיעו מספרד לגודל האוכלוסיה ניתן ללמוד מעובדה כי בזכותם מספר המשפחות היהודיות בירושלים עלה מ-70 ל-1,500 ובצפת מ-200 ל-3,000 ובכך הייתה למרכז היהודי הגדול בארץ. בדמשק היו 500 משפחות. ובאיסטנבול היית הקהילה של 30,000 נפש עם 44 בתי כנסת !
לקריאה נוספת
- אליהו בירנבוים, לפני שתשכח השפה, "מקור ראשון", 12 ספטמבר 2008.