רבי חנניא בן חכינאי

רבי חנינא בן חכינאי היה תנא, מתלמידיו של רבי עקיבא. היה אחד מעשרת הרוגי מלכות.

מסופר בגמרא (כתובות סב ב), כי לאחר חופתו נסע עם רבי שמעון בר יוחאי לבני ברק ללמוד מפי רבי עקיבא, ושהה שם שתים עשרה שנה. לארח שתים עשרה שנה שלחה לו אשתו: בתך בגרה, בא והשיאה! כשחזר לעירו, ראה כי נשתנו שבילי העיר ולא מצא את הדרך חזרה לביתו. ישב על שפת הנהר, עד ששמע קול אומר: בת חכניאי, בת חכינאי, מלאי כדך ונלך יחדיו. רבי חנינא הבין שזו בתו, והלך אחריה עד שהגיע לביתו. כשהגיע לביתו, אשתו, שהיתה עסוקה אותה העת בניפוי קמח, ראתה אותו ומתה מרוב בהלה. ביקש עליה רבי חנינא לפני ה': ריבונו של עולם, עניה זו שהסכימה לשבת בודדנה וגלמודה במשך שתים עשרה שנה על מנת שבעלה יוכל לשבת וללמוד תורה, זו שכרה? ואכן, שמע הקב"ה לתפילתו ואשתו חיה.

על הריגתו מסופר ב"מדרש אלה אזכרה", כי היה יושב בתענית מגיל שתים עשרה עד גיל תשעים וחמש, ואותו יום שהוציאוהו להריגה היה ערב שבת, ותלמידיו הציעו לו לטעום משהו לפני שיהרג, וענה להם: עד עכשיו התענתי ואיני יודע באיזו דרך אלך, ואתם אומרים לי לאכול ולשתות?! כשהוציאוהו להריגה, התחיל בקידוש היום- וכשהגיע למילה "ויקדש" נהרג. מיד יצאה בת קול ואמרה: אשריך רבי חנינא בן חכינאי שהיית קדוש ויצאה נשמתך בקדושה.

על פי המססורת, קברו נמצא בצפת על יד קבר רבי דוסא בן הרכינס.

מאמרותיו

• "הנעור בלילה והמהלך בדרך יחידי והמפנה לבו לבטלה (יש גורסים:ומפנה לבו לבטלה) הרי זה מתחייב בנפשו" (משנה אבות ג ד).