הרב שלמה אליעזר אלפנדרי

יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

רבי שלמה אליעזר אלפנדרי (מכונה הסבא קדישא) היה רב ומקובל, מחשובי הפוסקים הספרדים בירושלים.

נולד בסביבות שנת תקפ"א בקושטא. בצעירותות גילה שקדנות ובקיאות רבה, ואף הוצא לו לכהן כדיין בעיר. על אף שסרב לכך בתחילה, בהמשך נאות לכהן כאב"ד בעיר. לימד תלמידים רבים, בהם רבי חזקיה די סילוה בעל פרי חדש. בהמשך מונה לרבה של דמשק. בדמשק התעורר פולמוס גדול, כאשר אחד מרבני העיר, רבי יצחק אבולעפיה התיר לאשה קראית להתגגיר ולהינשא ליהודי. הרב אלפנדרי התנגד להיתר זה, ואליו הצטרפו רבי יעקב שאול אלישר והרב אלחדיף (רבה של טבריה). בעקבות כך, חזר בו הרב אבולעפיה מהיתר זה.

כשהתקרב לגיל 90 החליט לעלות לארץ ישראל. בתחילה התגורר בחיפה, ובשנת תרס"ט עבר לצפת לכהן שם כאב"ד לקהילת הספרדים. בתקופת כהונתו שם, פרצה מלחמת העולם הראשונה, והוא הנהיג את הקהילה בהצלחה בזמני המשבר ומצוקות המחלחמה (רעב, גיוס אנשי הקהילה, גזרות שונות ועוד).

בשנת תרפ"א התדרדר מצבו הבריאותי, והוא הועבר לטבריה למשך שנתיים. בשנת תרפ"ג חזר לצפת ובתרפ"ה עלה לירושלים על מנת לקבל טיפול בבית החולים "שערי צדק".

בירושלים התקרבו אליו רבים מחכמי העיר בהם הרב צבי פסח פראנק, הרב יצחק נסים, רבי עזרא עטיה ועוד. הוא הפך לאחד הפוסקים המרכזיים בקהילה הספרדית בירושלים.

כמה חודשים לפני פטירתו הזעיק לביתו את ד"ר וואלך (מנהל "שערי צדק"), וכשהגיע הרופא מצאו ללא רוח חיים. הוא קרא לאנשי חברא קדישא, אולם לאחר כמה שעות, קם הרב אלפנדרי ולא הבין מה ההתקבצות סביב מיטתו.

נפטר בכ"ב באייר תר"ץ ונקבר בהר הזיתים.

השאיר תשובות רבות. חלקן הורוה לגנוז בבית העלמין העתיק בצפת וחלקן יצאו לאור בספרו שו"ת הסבא קדישא.

סרב להתפרנס מהרבנות ונמנע מללבוש בגד המיוחד לכחמים ("אצטלא דרבנן").

הרב אלפנדרי היה ידוע בקנאותו וחתירתו הבלתי-מתפשרת לאמת. התנגד לציונות וכתב מכתבים כנגד "הועד הלאומי". עם זאת, העריך מאד את הרב קוק ומחה על פגיעה בכבודו.