מצה עשירה

מצה עשירה היא מצה שהוכנה מקמח שנילוש במי פירות בלבד, ללא מגע מים. בני עדות המזרח נוהגים לאכול מצה עשירה, אולם האשכנזים נמנעו מאכילתה בפסח.

מקור הדין

על פי הגמרא ^{(דרוש מקור)}, מי פירות אינם מחמיצים, ואפילו אם ישרו את העיסה יום שלם והיא תגדל, אין זו תפיחה המחמיצה את העיסה אלא "סרחון" המותר. אמנם, אם במי הפירות האלו מעורבת טיםת מים, העיסה מחמיצה מיד, יותר מהר מאשר היא מחמיצה עם מים בלבד.

השולחן ערוך לא אסר אכילת מצה עשירה בפסח, אלא רק הזכיר שאי אפשר לצאת בה ידי חובת מצוות אכילת מצה בליל הסדר, שכן המצה צריכה להיות "לחם עוני" וזו אינה לחם עוני. לעומתו, הרמ"א כותב שבאשכנז נהגו להחמיר באכילת מצה עשירה, משתי סיבות: א. חשש שיתערבו בעיסה מעט מים. ב. חשש לשיטת רש"י שכוונת הגמרא היתה לומר שאין חיוב לבער מצה עשירה, אך לכתחילה אין לאוכלה. אמנם, הוא כותב שלצורך חולים או זקנים אפשר להקל, ובלבד שיקפידו שלא יתערבו מים בעיסה. לכן, נוהגים בקרב עדות אשכנז לאסור אכילת מצה עשירה בפסח.

מצה עשירה ועגיות מצה עשירה בזמנינו

בימינו התעורר פולמוס גדול בין פוסקי הספרדים אודות אכילת מצה עשירה. הפולמוס התעורר בעת כהונת הרב עובדיה יוסף כרב הראשי לישראל, אז הכשיר את מפעל העוגיות "אחים פפושדו" שייצר עוגיות מקמח ויין בלבד. לעומתו, הרב מרדכי אליהו אסר את העוגיות, ופרסם חוות דעת הלכתית כי עוגיות אלו הינן חמץ גמור. דעתו התבססה על כך שמוסיפים ליין חומר משמר טריות הנקרא "ביסולפיט", שמצורף ליין כנוזל, ולכן העיסה מוחמצת. לאיסור זה הצטרף גם הבא אחריו, הרב אליהו בקשי דורון, שערך התייעצות עם מומחים בכירים בתחום הכימיה של המזון, והגיע למסקנה כי העוגיות הללו אסורות משום שמוסיפים לעיסה אבקת אפיה, המפרישה חומר הגורם להתפחת העיסה.

להיתרו של הרב עובדיה יוסף הצטרף הראשון לציון הנוכחי, הרב שלמה משה עמאר, שהתכתב בסוגיה זו עם הרב בקשי-דורון.

לקריאה נוספת

• הרב עידוא אלבה, מצה עשירה, בוהצאת המכון לרבני ישובים קרית ארבע.