פסיק רישא ולא ימות

מושג בגמ' ופירושו הוא שלא ניתן להחשיב "דבר שאין מתכוין" דבר שבהכרח יקרה, למרות שהעושה כן אין מתכוין לכך, שכן אין אי כוונתו זאת מונעת מהמעשה להחשב כמעשה שכזה, כמו החותך את ראשו של בעל חי שלא ניתן לומר שאין הוא מתכוין לשחיטתו וכי "פסיק רישא ולא ימות" - וכי אם תחתוך את ראשו חושב אתה שלא ימות? הרי זה לא יתכן.