רוב וקרוב הלך אחר הרוב

מתוך ויקישיבה
גרסה מ־03:52, 8 באוגוסט 2012 מאת טישיו (שיחה | תרומות) (יצרתי בויקיפדיה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רוב וקרוב הלך אחר הרוב
(מקורות עיקריים)
תלמוד בבלי ב"ב כג א
משנה תורה לרמב"ם משפטים אבידה טו יח, רמב"ם רוצח ט ז
שולחן ערוך חושן משפט רס ח
ספרי מניין המצוות סמ"ג עשין מצווה ע"ד

בהלכה ובמשפט העברי, רוב וקרוב הלך אחר הרוב הוא כלל שטבע רבי חנינא, האומר כי למרות שישנם שני כללים לבירור ספיקות בהלכה במקרה של אובייקט שנמצא במקום שלא ניתן לדעת משם בבירור מהיכן הגיע, האחד על ידי הכלל "הלך אחר הרוב", והשני - "קרוב" - הכרעה כי האובייקט הגיע מהמקום הקרוב ביותר, ולמרות ששניהם מהתורה, הרי שבמקרה של התנגשות בין שני הכללים, הרוב קובע.

דוגמאות בהלכה[עריכה]

עגלה ערופה[עריכה]

לפי כלל זה, נקבע כי למרות שבפרשת עגלה ערופה קובעת התורה שבמקרה שנמצא מת סמוך ליד עיר מוטלת האחריות על בני העיר הקרובה - "וְהָיָה הָעִיר הַקְּרֹבָה אֶל הֶחָלָל וְלָקְחוּ זִקְנֵי הָעִיר הַהִוא עֶגְלַת בָּקָר אֲשֶׁר לֹא עֻבַּד בָּהּ..."[1], אין זה אלא אם העיר נמצאת במקום שאין עיר נוספת בסביבה שיוצאים משם אנשים לכיוון המקום שבו נמצא ההרוג, והעיר נמצאת במקום מבודד ושומם "בין ההרים". אבל במקרה שישנה עיר או ערים נוספת הקרובה למקום ואנשיה עוברים במקום זה שמחוץ לעיר הקרובה, מוטלת האחריות על העיר שמספר אנשיה הגדול ביותר, שכן לפי הכלל "הלך אחר הרוב" יש להניח שמשם יצא הרוצח.

נידה[עריכה]

כמו כן, משפיע הכלל על הלכות נידה, הלכה זו מבוססת על המשנה הידועה:

Geresh.png משל משלו חכמים באשה: החדר והפרוזדור, והעלייה. דם החדר טמא, דם העלייה טהור. נמצא בפרוזדור, ספקו טמא לפי שחזקתו מן המקור Geresh.png

במקרה שנמצא דם בפרוזדור, עומדות בפנינו שני אפשרויות שעל פיהן ניתן להסיק מהו מקור הדם. האחד הוא - החדר (צוואר הרחם) שמשם רוב הדמים מגיעים למקום זה, והשני הוא "קרוב" - נקב השתן קרוב יותר למקום. עלרבי חייא פסק ש"דם הנמצא בפרוזדור חייבין עליו על ביאת מקדש ושורפין עליו את התרומה", כלומר אם נמצא דם במקום זה אנו מסיקים בוודאות שהוא מצוואר הרחם והאישה טמאה בטומאת נדה, ולכן אם באה במצב זה לבית המקדש היא עברה עבירה שעונשה כרת, וכן אם נגעה בתרומה שורפין אותה.

במשפט העברי[עריכה]

השבת אבידה[עריכה]

כלל זה משפיע גם על המשפט העברי: במקרה של גוזל הנמצא על הארץ בסמיכות לשני שובכים, אם יש ויכוח בין שני בעלי השובכים וכל אחד מהם טוען שהיא שלו, על מוצא האבידה להשיב אותה למי שמספר הגוזלים שברשותו הגבוה ביותר, ולא למי ששובכו יותר קרוב.

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים