פסח
|
|
פסח הוא חג הנחגג בעם ישראל במשך שבעה ימים מט"ו עד כ"א בניסן. יומו הראשון ויומו האחרון הינם ימים טובים ובניהם ימי חול המועד. בחג הפסח אסור לאכול חמץ ואסור אף שימצא חמץ אצל יהודי. קרבן פסח קרב כאשר בית המקדש קיים בי"ד בניסן ע"י חבורות חבורות של כל ישראל, כל חבורה נמנית על פסח משלה, ונאכל ע"י החבורות בירושלים בליל ט"ו בניסן - ליל הסדר.
בט"ו בניסן יצא עם ישראל ממצרים. יציאת מצרים, בה התבסס מעמדם של בני ישראל כעם, היא יסוד גדול באמונה ובבחירת עם ישראל לעם סגולה. לאחר היציאה מעבדות לחרות עמד עם ישראל לפני הר סיני וקיבל את התורה.
ע"פ המסורת, בכ"א בניסן - שביעי של פסח, ארעה קריעת ים סוף.
שמות החג
ארבעה שמות נתייחדו לחג זה: א. חג האביב; ב. חג החירות; ג. חג המצות; ד. חג הפסח.
חג האביב - על שהוא חל בעונת האביב, עונת הלבלוב והפריחה. בעונה זו מבשילים יבולי השדה ומתאפשרת הבאת העומר.
חג החירות - שכן בחג זה יצא עם ישראל מעבדות לחירות ומשעבוד לגאולה.
חג המצות - על שום איסור אכילת חמץ במשך כל שבעת ימי החג וחיוב אכילת מצה בלילו הראשון.
חג הפסח - על שם קרבן הפסח, שהקריבה כל משפחה בישראל ב-י"ד בניסן. הוא נקרא על שם הנס שאירע, בעת שהקב"ה היכה את כל בכורי מצרים - "מבכור פרעה היושב על כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור"; ואילו על בתי ישראל פסח הקב"ה.
ליל הסדר
הלילה הראשון של פסח נקרא: ליל הסדר. בחוץ לארץ עורכים סדר גם בלילה השני.
חול המועד
- ערך מורחב - חול המועד
חמשת הימים מט"ז ועד כ' בניסן, הם ימי חול המועד. מצוה לשמוח בימי חול המועד ולכבד אותם בבגדים נאים ונקיים, בסעודות ועוד.
חז"ל הדגישו את חומרתו של איסור עשיית מלאכה בחול המועד, והזהירו שלא להקל בעשיית מלאכה בחול המועד יותר ממה שמותר על פי ההלכה. במסכת אבות קובע רבי אלעזר המודעי, כי "המבזה את המועדות, אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים - אין לו חלק לעולם הבא". דברי רבי אלעזר כוונו למי שמבזה את חולו של מועד, ונוהג בימים אלו כבימי חול רגילים.
בחוץ לארץ יש רק ארבעה ימי חול המועד מי"ז ועד כ' בניסן.
שביעי של פסח
היום השביעי של פסח, כ"א בניסן, הוא יום טוב.
בהדלקת הנרות ובקידוש בליל שביעי של פסח אין מברכים "שהחיינו", כי יום זה הוא המשכו של חג הפסח וכבר ברכו "שהחיינו" בתחילת החג.
בכ"א בניסן ארע נס קריעת ים סוף, ולכן קוראים בשביעי של פסח בתורה את פרשת קריעת ים סוף ואת שירת הים.
התפילות
תפילת הטל
בט"ו בניסן אומרים את "תפילת הטל" בתפילת מוסף או לפניה. בחז"ל מובא, כי משיוצא רובו של חודש ניסן, אין עוד הגשמים סימן של ברכה - אלא להיפך. משום כך חדלים להזכיר בתפילת העמידה "משיב הרוח ומוריד הגשם". בארץ ישראל ובמקומות נוספים אומרים: "מוריד הטל".
בתפילת ערבית במוצאי יום א' של פסח משתנה נוסחה של ברכת השנים לנוסח של קיץ.
קריאת הלל
לאחר תפילת ערבית בליל ט"ו בניסן אומרים: "הלל שלם", וביומו אומרים שוב הלל שלם.
החל מט"ז בניסן (ובחוץ לארץ החל מי"ז בניסן) ועד סוף הפסח, משמיטים בעת אמירת ה"הלל" שני קטעים: "לא לנו..." ו"אהבתי כי ישמע...", כמו בראש חודש.
הלל במתכונת זו נקרא: "חצי הלל". בני עדות המזרח אינם מברכים על "חצי הלל".
קריאה בתורה
בכל אחד מימי חג הפסח קוראים קריאה שונה בתורה, שהמשותף בהם הוא ענייני חג הפסח: קרבן פסח, חמץ ומצה, עלייה לרגל ועוד.
מגילת שיר השירים
בשבת חול המועד פסח, יש נוהגים לקרוא בבית הכנסת את מגילת שיר השירים. במגילה זו מתוארת באמצעות משל, אהבת ה' לעמו ישראל. היציאה ממצרים שהיתה מלווה בניסים גדולים, מורה גם היא על אהבת ה' לעם ישראל. כמו כן, מובעים בה אהבת הנצח של עם ישראל לבורא עולם: "כי עזה כמוות אהבה, קשה כשאול קנאה, רשפיה רשפי אש שלהבתיה. מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה; אם יתן איש את כל הון ביתו באהבה - בוז יבוזו לו".
אסרו חג
בחוץ לארץ כ"ב בניסן הוא יום טוב שני של גלויות וחלים עליו כל דיני יום טוב. בארץ ישראל יום זה נקרא: אסרו חג.
ראה גם
קישורים חיצוניים
- הרצאות שונות בענין משמעות חג הפסח, באתר הידברות.
- הרצאות שונות בענין הלכות חג הפסח וחודש ניסן, באתר הידברות.