פרשת משפטים

הפרשה השישית בספר שמות היא פרשת משפטים. הפרשה עוסקת בעיקר בדיני ממונות ודינים נוספים, שמהוים מקור למסכתות רבות בסדר נזיקין. בסוף הפרשה מופיע מעמד כריתת ברית בין האלוקים לעם ישראל ו"ראיית" האלוקים.

חלוקת הפרשה לנושאים ע"פ פרקים

פרק כא:

       פס' א-ז: דיני עבד עברי.
       פס' ח-יב: דיני אמה עבריה.
       פס' יג-כז: דיני מכה אדם (+מקלל הורים ומוכר נפש).
       פס' כח-לב: דיני שור נוגח אדם.
       פס' לג-לז: דיני מזיק שור (בור, שור נוגח שור, טביחה ומכירה).

פרק כב:

       פס' א-ג: דיני בא במחתרת.
       פס' ד: דיני מבעה (שן ורגל).
       פס' ה: דיני אש.
       פס' ו-יד: דיני שומרים.
       פס' טו-טז: דיני מפתה.
       פס' יז-כ:3  חייבי מיתה (מכשפה, שוכב עם בהמה וזובח לע"ז).
       פס' כא-כו: דיני דלים (הונאת גר, יתום ואלמנה, הלוואה, ריבית ומשכון).
       פס' כז-ל: דינים.

פרק כג:

       פס' א-ג: משפט (עדות שקר, הליכה אחר רוב, "שוחד").
       פס' ד-ה: חסד לזולת (השבת אבידה, פריקה וטעינה).
       פס' ו-ט: משפט (שוחד, שקר, גר).
       פס' י-יט: חגים (שבת, רגלים).
       פס' כ-לג: הבטחות לכניסה לארץ.

פרק כד:

       פס' א-יא: כריתת הברית.
       פס' יב-יח: עליית משה להר סיני.