קבר רבי שמעון בר יוחאי
|
|
קבר רבי שמעון בר יוחאי הוא מבין קברי הצדיקים המפורסמים בארץ ישראל. הוא נחשב לאתר היהודי הקדוש, שמספר המבקרים בו הוא הגדול ביותר, אחרי הכותל המערבי. הילולא דרבי שמעון בר יוחאי על קברו בל"ג בעומר, יום פטירתו המסורתי, מהווה את אחת ההתכנסויות הגדולות של שומרי המסורת בישראל, ביחוד בקרב יהודי המזרח. מאות אלפים פוקדים את הציון שעל קבר הרשב"י. מקובל להביא ילדים בני שלוש למירון ולספר אותם שם את התספורת הראשונה בחייהם בטקס המכונה "חלאקה".
האשכנזים נוהגים לעלות לציון הקבר בחודש אלול ורבים מגיעים לקבר באירועים משפחתיים ולשם השמעת בקשות. בסביבות האתר קברים נוספים של צדיקים. על גבעה המתנשאית בסמוך לקבר נמצאו שרידים מבית הכנסת העתיק במירון אשר דרומית ממנו נמצאו שרידים של מירון הקדומה ומצוי המושב מירון.
תאור המקום[עריכה]
מכביש עכו - צפת, בכניסה למושב מירון , פונים צפונה, ממשיכים בעליה הצפונית-מערבית ומגיעים אל בנין גדול, בעל כיפות לבנות. בדרך לקבר הרשב"י דוכנים רבים למכירת אביזרי-קדושה, ספרי קודש וסגולות למזל טוב ולרפואה. בימים לפני הילולת ל"ג בעומר אין כניסה ברכב לאתר. המכוניות של העולים לקבר רשב"י חונות במגרשי חנייה בסביבה ויש להגיע מהם רגלית במעלה הגבעה. במבנה של הקבר חדרים אחדים . בחדר הגדול , בפינתו הדרומית, מצבה המציינת את קברו של רבי שמעון בר יוחאי. למצבה זו יש גישה מצד האזור התחום לנשים. באמצע החדר מצבה נוספת של רבי אלעזר, בנו של הרשב"י. החדרים צדדים מיועדים לתפילה ונערכות בהם תפילות בכל שעות היום. מקום מיוחד באתר מוקדש להנחת פיתקאות עם בקשות ולהדלקת נרות.
על מצבת רבי שמעון בר יוחאי בנוי עמוד, כעין ארובה, המתרומם עד מעל הגג. על קצהו נערכת ההדלקה המסורתית בחצות ליל ל"ג בעומר. אל הגג, בצד הכיפה הגדולה, שני עמודי הדלקה: האחת על שם רבי שמעון בר-יוחאי והשניה - אלעזר בנו. בליל ל"ג בעומר, מטילים בקערות ליד העמודים סמרטוטים, לעיתים, גם מלבושים יקרים, ספוגים שמן ומדליקים בהם את ההדלקות הגדולות.
בחדר קטן בכניסה למבנה הקברות, בצד המדרגות לגג נמצא קבר יצחק נפחא. אין מצבה המציינת את מיקומו של הקבר. רבי יצחק נפחא היה מחכמי התלמוד בהמאה ה-3 וגר רוב ימיו בטבריה. מאמרותיו הידועות הם : "לא יגעת ומצאת אל תאמין, יגעת ומצאת תאמין" (מגילה ו'), "מלכות נכנסת ומלכות יוצאת, וישראל עומד לעולם" (קהלת רבה).
רבי משה ירושלמי מתאר בשנת תתקכ"ט ( 1769) קברו של ר' יצחק נפחא בין שאר את הקברים במירון. הוא מספר כי במירון ליד שער החצר, "במרחק מה, קבור השמש של רבי שמעון בן יוחאי ושמו היה ר' יצחק, וגם עליו בנוי ציון, שאפשר להדליק עליו שמן זית" [1]
ברבים מימי השבוע קבר רבי שמעון בר יוחאי מלא במשפחות הבאות, מכל רחבי הארץ, לרגל אירועים משפחתיים.
משירת ההילולא של דרשב"י במירון[עריכה]
יוסף ברסלבסקי בספרו הידעת את הארץ - חלק א' על הגליל ועמקי הצפון - נקט יוזמה ורשם את מילות ת השירים שנאמרו בהילולה. הוא קודם פירסם זאת בעיתון "הארץ" מיום 6 במאי 1934 הוא התלהב ממראה עיניו:
" למטה , בחצר ובין כתלי הבנינים, יתפרס הקהל המשולב קרעים - קרעים, יפריש מעגלים חגים וזעים ויפיג במחול: מעגל-מעגל ודפוסי-השיר המיוחדים לו מעגל-מעגל, ריקודו ודבקותו.
לקול "כלי זמר" ...ולקול קריאת פסוקים ריתמיים ומונוטוניים, ירקעו רגל ויחמאו כף יהודי המזרח וותיקי אשכנז ילידי הארץ גם יחד. ומאות סקרנים מבני הדור החדש ,,,יאחזו אף הם בשבולת המחולות - להגדיל "דבקות"ולהאדירה".
ברסלי הגיע למסקנה כי הניגונים "המונוטונוייים ומיעוטי הצלילים" הם שירת המחול הערבי בפי יליד הארץ הוא לא הבין מדוע דבקו בחרוזים בשפה הערבית: "דלת התוכן...אספקרלריה לרמת תרבות נחותה דרגה". אולי בעת החדשה היא "תאסף אל גנזי הפולקלור".
הוא מביא דוגמאות לכמה מהשירים, כפי שהוא ליקט מזקני צפת, לאחר ההילולה:
באנו אל המקום באנו --יתחיל המנצח ב"הרצאת" פרשת העליה למירון
ורבי שמעון מגיננו - יענו המחוללים לעומתו
עלינו הרים ובאנו
ורבי מאיר מגיננו
חלק מעולי הרגל היו מצויידים בנשק ואלו ישירוL
נשקנו מחומש
צל הלילה אויב לנו
בקע הירח בחצות הלילה.
נהרוג את האוייב לנו
ורבי שמעון מגיננו - ובערבית "ורבי שמעון האמינא"
והנשים שרות:
הו האנשים התפללו על הנביא
הי ! עדי יכניעו את האבנים
הי ! והיא ביקור רבי שמעון
הי! רוח לנו בלא הפסד.
לוּ -לוּ -לוּ -לוּ -לוּ -לוּ -
והחצר לא לנוהיא.
יא .. ... ... ... הי !
והחצר לאשר בנה אותה.
א .. ... ... ... הי !
והחצר לרבי שמעון
יא .. ... ... ... הי !
ואשר בחרבו הגן עליה.
לוּ -לוּ -לוּ -לוּ -לוּ -לוּ -
אתרים קדושים נוספים[עריכה]
ליד קברו של רבי שמעון בר-יוחאי מצויים אתרים נוספים, אליהם עולים לרגל. בין השאר:
- מערת הלל הזקן- במערה חצובים כוכים ובתוכם היו מונחים ארונות אבן גדולים. עץ גדול מכסה על פתח המערה. מערת הלל זכתה לפירסום רב ונהגו לבקר בה מייד לאחר העליה לקבר רבי שמעון בר יוחאי. מראים את קברו כבר מהמאה ה-12. באמצע מערת הקבר נצבת אבן גדולה דמויית כוס. האבן חלולה ואינה קשורה למקור מים. מספרים שכאשר אדם הגון מגיע למקום הוא רואה כי האבן מלאה במים , לאחר שהוא רוחץ את פניו, הוא יכול לבקש מה שליבו חפץ. למים מיחסים גם תכונות מרפא.[2]
- קבר רבי יוחנן הסנדלר - בקרבת בנין רבי שמעון בר-יוחאי. מעל המצבה עמוד הדלקה. בצד המצבה מערה קטנה. אחד מתלמידי הרמב"ן מזכיר את האתר כבר משנת 1272. כן מוזכר המקום על ידי נוסעים אחרים מימי הביניים והילך. היות ולפי עדות רש"י הוא נמנה על צאצאיו של הרמב"ן, נוהגים לעלות על קברו ביום פטירתו של רש"י וללמוד במקום מקרא ותלמוד עם פרוש רש"י [2].
- קבר שמאי הזקן - בשביל העולה להר מצוי הציון והמערה, מאוזוליאום (מבנה זכרון מעל קבר) ושרידי בית כנסת. ליד קברו מראים את קברי תלמידיו ובני משפחתו. המקום מכונה חרבת שמע.
- רב המנונא סבא - ליד המעין הנובע בצד הכביש לעכו, נמצא לפי המסורת קברו. הוא נמנה על אנשי הסוד ונזכר תכופות בספר הזוהר. רחמים אופלטקה, בספר המסע שלו שהופיע בשנת תרל"ו (1876)הוא מספר על מירון: "ולמטה מערת הלל ותלמידיו ורב המנונא סבא". [1]. "בקיאותו ברזי התורה הנעלים ביותר, על פי המקובלים, באה מכך שהתגלגלה בו נשמתו של משה רבינו ומכאן שמו [2].
- רב ייבא סבא - עדויות מימי הביניים מספרות כי הקבר מצוי בבאר בצד הדרך למירון. מסורת מאוחרת יותר מצביע על אתר הסמוך לקברו של רבי שמעון בר יוחאי [2], או במערה שלפני שער החצר מימין [1] (ראו תמונה משמאל).יש הטוענים כי קברו נמנה בין הקברים שגילה האר"י הקדוש. מסופר עליו שכאשר נתן עינו באדם תיכף נעשה גל של עצמות. ר' חיים ויטאל מוסר, שהאר"י הקדוש גילה את קברו של רב ייבא - במקום אחר -בקרבת צפת ליד הבאר, הנקראת בערבית ביר אלשייך - באר השייח, הנמצאת בצד הדרך למירון: והנה שם למעלה בראש ההר סלע אחד ומעט מישור, אצלו קבור רב ייבא סבא. (שער הגילגולים).
- מערת הכהנים - בקרבת מירון במרומי ההר מצויה מערה הנקראת מערת הכהנים. נראה שפה היה בית הקברות של הכהנים תושבי מירון הקדומה. תלמידו של רבי חיים בן עטר מספר על ביקורו במירון עם רבו בשנת תק"ב (1742): "סמוך לה מערה גדולה הנקראת מערת הכהנים. אמרו שפעם אחת באה אישה והביאה לשם את בנה. ונכנס לבדו למערה וכשבקשוהו ומצאוהו במערה, אמר להם: כמה אנשים לבושי בגדים לבנים יש כאן ונשקוני וברכוני". [1].
- כסא של אליהו - בראש ההר הגבוה ביותר מזדקף שן סלע הנשקף על פני המרחבים היא האבן המכונה בשם "כסא אליהו". לפי המסורת הוא יופיע תחילה בגליל. [1].
- מערת רבי יוסי בן קיסמא - אחרי קבר רבי שמעון בר יוחאי באזור המשוב היום. החל מהמאה ה-13 יש עדויות של מבקרים שעלו על קברו וכך תארו אותו : "גל אבנים ואילן גדול של שקדים באמצע הגל". היום יש המזהים את המערה. אחת מאמרותיו הייתה : " העמיקו לי ארוני" [2].
ניהול המקום[עריכה]
אתר קבר הרשב"י וסביבותיו מנוהל על ידי אחד-עשר הקדשים[3], הפועלים במקום "מדורי דורות". מפעם לפעם, המדינה, באמצעות משרד הדתות והרשות למקומות הקדושים , מנסה לקבל אחיזה במקום. לדעתם מצב התחזוקה של האתר הוא בחזקת סכנה לציבור. אך עד כה לא הצליחו לשכנע את רשויות השלטון למסור לידם את האחיזה באתר. בפבואר 2008 , בית המשפט המחוזי בנצרת, דחה את בקשת המדינה לקביעת הסדר ניהול זמני לאתר קבר רבי שמעון בר יוחאי שבמירון. המדינה דרשה כי תינתן לה סמכות זמנית לניהול האתר. המתנגדים לעמדת המדינה הזהירו "כי היענות לבקשת המדינה משמעותה נישול רבני ונכבדי העדה הספרדית מניהול האתר, כפי שנעשה על ידם מדורי דורות". השופטת גבריאלה (דה-ליאו) לוי החליטה כי הסדר ביניים שמבוצע במקום וקיבל את אישור בג"ץ, ישאר בתוקפו. [4]
תמונות מאזור הקבר[עריכה]
הכניסה לאתר הקבר במירון - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:Almog
הכניסה לאתר הקבר במירון - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:Almog
הציון מעל המערה בה קבור רבי שמעון בר יוחאי - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם:Shuki
המצבה של רבי שמעון בר יוחאי
מצבת רבי אלעזר בנו
מתקן הדלקת הנרות
התקרה, על גגה מתקיימת ההדלקה בליל ל"ג בעומר
תמונות מאתר ההדלקה על הגג[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 אתר מורשת לזכרו של רבי ש.ז. כהנא
- ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 מקור:מנחם מיכלסון, יהודה סולמון, משה מילנר
- ↑ על מהותו של ההקדש הדתי במדינת ישראל ראו : דר' מיכאל ויגודה - ראש תחום עברי במשרד המשפטים , גבייה מנכסי הקדש בהליכי פירוק של עמותה - מדינת ישראל - משרד המשפטים - המחלקה למשפט עברי
- ↑ מקור: הארץ
לקריאה נוספת[עריכה]
- זאב וילנאי, מדריך הגליל, הוצאה מחודשת של אחיעבר - ירושלים, 1980.
- מנחם מיכלסון, יהודה סלומון, משה מילנר, מקומות קדושים וקברי צדיקים בארץ ישראל, משרד הבטחון - הוצאה לאור, 1986
- צבי אילן, בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל, משרד הבטחון - הוצאה לאור, 1991.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אתרים מהר מירון, מורשת - "כמעיין המתגבר" - יצירתו של הרב ש. ז. כהנא
- אלי אשכנזינדחתה תביעת המדינה להשתתף בניהול קבר הרשב"י - "הארץ" - 6 פברואר 2008