נחל מצרים

נחל מצרים הוא הגבול הדרומי-מערבי של ארץ ישראל. לפי אחד המפרשים, המשכו למזרח הוא נחל צין וכך הגבול הדרומי של הארץ מתוחם בנחלים ^[1]

. בדומה לגבול הצפוני נהר פרת וכן גבולות אחדים בין נחלאות שבטי ישראל. הזיהוי של נחל מצרים אינו חד-משמעי: יש המזהים אותו עם "ואדי אל-עריש" - הנשפך להים התיכון ליד העיר "אל-עריש" בחצי האי סיני, אחרים מזהים אותו עם הזרוע הצפונית של נהר הנילוס בקרוב ל"תעלת סואץ" של היום ויש המגיעים עד לנהר הנילוס עצמו.

בין הנילוס לבין ואדי אל-עריש[עריכה]

ד"ר יואל שילה, מאוניברסיטת בר-אילן, בגיליוןפרשת השבוע לפרשת מסעי במאמרו: הוא נחל מצרים, הוא נילוס, הוא ואדי אל-עריש דן בנושא.

בספר דברים מתואר הגבול הדרומי של ארץ ישראל ובסיום התוואי נאמר - "נחלה מצרים" - כדלקמן : "וְהָיָה לָכֶם פְּאַת נֶגֶב מִמִּדְבַּר צִן עַל יְדֵי אֱדוֹם וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם הַמֶּלַח קֵדְמָה. וְנָסַב לָכֶם הַגְּבוּל מִנֶּגֶב לְמַעֲלֵה עַקְרַבִּים וְעָבַר צִנָה וְהָיוּ תּוֹצְאֹתָיו מִנֶּגֶב לְקָדֵשׁ בַּרְנֵעַ וְיָצָא חֲצַר אַדָּר וְעָבַר עַצְמֹנָה. וְנָסַב הַגְּבוּל מֵעַצְמוֹן נַחְלָה מִצְרָיִם וְהָיוּ תוֹצְאֹתָיו הַיָּמָּה.(ל"ד:ג'-ה')

בברית בין הבתרים נאמר לאברהם אבינו מוגדר תחומה של ארץ ישראל, מנהר ועד נהר : "בַּיּוֹם הַהוּא כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת".([[ספר בראשית]],ט"ו,י"ח)

ד"ר יואל שילה, במאמרו, מנסה להשיב לשאלה האם "נחל מצרים" בספר במדבר הוא "נהר מצרים" שבברית בין הבתרים ?

• תרגום יונתן ןרש"י סבורים כי נהר מצרים ונחל מצרים חד הם, והכוונה לנילוס. זיהוי זה מופיע כבר בתרגום יונתן לפרשתנו: ויקיף תחומא מקיסם לנילוס דמצראי, וכך מפרש גם רש"י. לשיטתו, נחל מצרים הוא גם הפישון והשיחור היוצאים מגן העדן.

הרדב"ז, שהיה גר במצרים והכיר את הנהר, שולל דעה זו. לדעתו הרי קיים איסור לגור במצרים ובסביבותיה. אבל אם ארץ ישראל מגיעה עד הנילוס שבמצרים, יוצא שהאיסור חל גם על חלק מארץ ישראל.

• בדורנו הציע ח' בר-דרומא תמיכה בשיטה זו, אם כי על-פי הצעתו אין גבול הדרום עובר לאורך הנילוס, אלא מגיע עד למקום בו הזרוע המזרחית (הקדומה, כיום כבר איננה) של הדלתא של הנילוס נשפכת אל הים.^[2]
• תרגום השבעים, מתרגם את נחל מצרים - Rhinocorura - שמה הקדום של אל-עריש. רב סעדיה גאון מזהה במפורש את נחל מצרים עם ואדי אל-עריש. ר' אשתורי הפרחי בספר כפתור ופרח נדרש "וכן קורין לו העם היום ואד אל-עריש כלומר נחל סוכות ... ודע כי ההרים למזרח סמוכים לים כאלף אמה במקום ההוא. ועוד היום מקובל אצל הכל שמה שמפסיק בין ארץ כנען שקורין לו בלד אל שאם ובין ארץ מצרים הוא זה הנחל.

בין נהר לבין נחל[עריכה]

ר' יהוסף שווארץ, תבואות הארץ , ^[3] מבחין בין נחל מצרים ונהר מצרים. המילה נחל מתארת ערוץ שלעתים זורמים בו מים ולעתים הוא חרב, ואילו המילה נהר מתארת נחל גדול ורחב שהמים זורמים בו ללא הפסק. לשיטה פרשנית זו יש להבחין בין שני סוגי גבולות של ארץ ישראל: גבול האבות המתואר בברית בין הבתרים ומגיע עד הנילוס, וגבול משה המתואר בפרשתנו ומציג תחום מצומצם יותר המגיע בדרום רק עד ואדי אל-עריש.

תרשים הגבול הדרומי[עריכה]

תרשים הגבול הדרומי

פשרת המחבר[עריכה]

ד"ר יואל שילה הציע שיטה נוספת: רש"י וסיעתו באמת לא זיהו את הנילוס כנהר שחוצה את מצרים מדרום לצפון, כפי שהוא מוכר בימינו, אלא זיהו את הנילוס עם הנהר הזורם ממזרח למערב בין מצרים וארץ ישראל. תיאור זה מתאים באמת לוואדי אל-עריש, לערוץ זה הם כיוונו באמרם "נילוס".

לעומתם, חכמי ישראל שחיו במצרים ובארץ ישראל הכירו היטב גם את הנילוס החוצה את מצרים מדרום לצפון וגם את ואדי אל-עריש בשמם המוכר לנו כיום, ולכן הקפידו להבחין ביניהם. חכמי מצרים וארץ ישראל הניחו שרש"י וסיעתו התכוונו באמת לנילוס כשהשתמשו בשם זה, ומכאן מקור הביקורת עליהם.

מספר נתונים בידינו לביסוס הצעתנו:

• עיון במפות ארץ ישראל של רש"י ופרשניו, כמו זו המשורטטת בפירוש רש"י לספר במדבר ל"ד,ג' ( ראו מפה מטה). עיון במפה מראה לנו שרש"י סבר שהנילוס נמשך ממזרח למערב, מארץ אדום אל הים הגדול, ועובר בין ארץ פלשתים וארץ מצרים. קל לשער שנחל זה, שרש"י מכנה אותו 'נילוס', הוא ואדי אל-עריש.

• המפה ששרטט ר' אליהו מזרחי בתוך פירושו לפירוש רש"י לפרשתנו. ( ראו מפה מטה) מפה זאת מובאת להלן מתוך פירוש הרא"ם. המפה פונה לכיוון מזרח (בתחתית המפה מופיע הים הגדול, הוא הים התיכון). בדרום ארץ ישראל משורטט "נחל מצרים הוא נילוס" הזורם ממזרח למערב, וגם כאן - מארץ אדום אל הים הגדול, בין ארץ פלשתים וארץ מצרים. הרחק מדרום למצרים תוחם את המפה 'ים סוף'. גם במפה זו ניכר שהמחבר זיהה את נחל מצרים שבגבול הדרומי של ארץ ישראל עם ואדי אל-עריש אבל קרא לו 'נילוס'. פרשנות זאת משתמעת גם מדברי הרדב"ז.

• 

  מתוך כתב יד לייפציג 1 דף 160 עמוד ב. הצילום מתוך א' גרוסמן, הגהות ר' שמעיה ונוסח פירוש רש"י לתורה , תרביץ ס' תשנ"א עמ' 94. את תיאור כתב היד עצמו ראה שם, עמ' 70. עפ"י א' גרוסמן, חכמי צרפת הראשונים , ירושלים תשנ"ה, עמ' 207 הערה 254, רש"י בעצמו שרטט את המפה

• 

  מפת ארץ ישראל בפירוש ר' אליהו מזרחי - דפוס ונציה, רפ"ז. הצילום מתוך: א. תשבי (עורך), ארץ ישראל במפות ממידבא עד הלווין , ירושלים, 2001 עמ' 124

הערות שוליים[עריכה]