הרב ישראל וועלץ

הרב ישראל וועלץ היה רבה של פסט (חלק מבודפסט) שבהונגריה, מגדולי פוסקי הונגריה בדורו.

תולדות חייו

נולד בשנת תרמ"ז לאביו ר' צבי וועלץ. למד אצל רבי יוסף לייב סופר מפאקש, בעל "דעת סופר" ואצל בנו רבי עקיבא סופר מפרשבורג, בעל "דעת סופר". נשא את בתו של הרב חיים אפרים באליטי, אב"ד טארנאליא. כיהן כרבה של טיניע, וייסד שם ישיבה ועמד בראשה עד מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה, החל לכהן כרב ברובע פסט שבבודפסט הבירה, וכן עמד בראשות ישיבה. הוא התפרסם בתור אחד מגדולי רבני הונגריה, והתכתב עם גדולי דורו^[1]. תקופה מסוימת הוא אף ערך את קובץ "תל תלפיות" שהיווה במה תורנית לגדולי רבני הונגריה, לאחר שר' דוד צבי קאצבורג, שהיה ערוכו, נפטר. בתקופת השואה, הסתתר בביתו הרב ישכר שלמה טייכטל^[2],ויתכן כי שם נכתב ספרו "אם הבנים שמחה"^[3]. לאחר ששרד את השואה עלה ארצה והתיישב בירושלים, והתפרסם בה כפוסק ומו"צ. נפטר בי"ז בחשוון תשל"ד ונקבר בחלקת הרבנים בהר המנוחות.

משפחתו

• בנו, ר' משה, התגורר בפסט וכנראה לא שימש בתפקיד רשמי כלשהו, חיבר קונטרס בשם "המביט לארץ", "על הארטהאדאקסי'^[4] ובנין הארץ ועל שכחת מנהיגיה"- בקונטרס זה מאשים את הנהגת "אגדות ישראל", שבמאבקה נגד העליה לארץ גרמה עשתה מחדלים רבים, ומביע תמיכה בהתיישבות מעשית בא"י (באווירה חרדית). הקונטרס זכה להסכמת סבו ר' חיים אפרים באליטי. ר' משה נספה בשואה.
• חתנו ר' משה שמעון הופמן כיהן כרב בבודפסט. כתב את ספר "תפארת משה" וקונטרס "עורי צפון" הדומה בתכנו ומסקנותיו לקונטרס "המביט לארץ" של גיסו ר' משה וועלץ.
• חתנו הרב משה דב וולנר כיהן כרבה של אשקלון, בעל שו"ת "חמדת שאילת צבי".

ספריו

• שו"ת "דברי ישראל"- ג' חלקים הכוללים למעלה מ-600 תשובות.
• "חק ישראל" ( יצא גם במהדורה אחרת תחת השם "חק לישראל")- על הלכות ערב פסח שחל בשבת.

הערות שוליים