דיין

דיין הוא רב המומחה בדיני ממונות^[1] ותפקידו להכריע בין שנים: תובע ונתבע. על מנת להכריע את ההלכה אל הדיין צריכים להצטרף עוד שני דיינים. דיין שדן יחידי עובר על דברי המשנה "אין דן יחידי אלא אחד" (הקב"ה) שנים שדנים נקראים בית דין חצוף. לדיני נפשות דרושים עשרים ושלש דיינים ולמקרים מסוימים אף 71 דיינים.

הדיין דן לפי הנתונים שלפניו ולכך יש כלל: אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות (מסכת בבא בתרא קלא.)

הדיין הראשי נקרא אב בית דין (כמו לדוגמא רבי יהושע בן חנניה (מסכת בבא קמא עד:)

במדינת ישראל[עריכה]

על פי הסכם הסטטוס קוו שנחתם בין בן גוריון לראשי אגודת ישראל כל ענייני האישות^[2] יובאו בפני בית דין רבני רשמי של מדינת ישראל בלבד ואין לבית משפט חילוני כול סמכות לדון בכך^[3]. ישנם בתי דין אזוריים של הרבנות הראשית לישראל והדיינים היושבים שם ממונים על ידי הועדה למינוי דיינים,כדי להתמנות לדיין בבית דין רבני של הרבנות הראשית יש לקבל סמיכה "ידין ידין" מאת הרבנות הראשית. הלימודים לקראת סמיכה זו הם קשים ביותר ואף המבחנים עצמם לא קלים כלל וכלל. הדיינים הם ברובם ספרדים-חרדים או ליטאים-אשכנזים אך לאחרונה החלה הכרה במעמדם של תלמידי החכמים הציונים והוכנסו כארבעה רבנים דתיים-לאומיים לתפקד כדיינים בבתי הדין. בית הדין הגדול שבירושלים מקביל במהותו לבית משפט העליון ולכן כול הערעורים על פסקי בתי הדין האזוריים מגיעים אליו. בבית דין זה מכהנים טובי הדיינים בדורנו ובדרך כלל נשיא בית הדין הגדול הוא הרב הראשי לישראל(או האשכנזי או הספרדי).

מעמדו של דיין במדינת ישראל מקביל למעמדו של שופט.

לקריאה נוספת[עריכה]

• מאגר בתי הדין של מדינת ישראל
• נהלי בחינות בדיינות של הרבנות הראשית לישראל

דיינים מפורסמים[עריכה]

• רבי מיימון (אביו של הרמב"ם)
• הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא
• הרב מרדכי אליהו
• הרב זלמן נחמיה גולדברג-הגרז"נ

הערות שוליים[עריכה]