חסידות ברסלב
|
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. אין מידע לגבי מניח תבנית זו. יש לערוך עם חתימה ( ~~~~ ) כפי שמוסבר בדף התבנית |
חסידות ברסלב היא ענף בתנועת החסידות מיסודו של רבי נחמן מברסלב נין הבעל שם טוב. מקרוב בעיר ברסלב שבאוקראינה, שם היה משכנו של ר' נחמן. כיום, חסידות ברסלב ושיטתה הינה אחד מהענפים הבולטים והנפוצים של החסידות.
תולדות החסידות
תקופת רבי נחמן
ראשיתה של חסידות ברסלב היתה בסביבות שנת תק"ן, אז החלו חסידים להתקבץ סביב ר' נחמן (שהתכנה בפיהם מוהר"ן) שישב אז בעיירה אלכסנדרובקא בבית חותנו הגביר ר' אפרים. החסידים החלו להתקבץ משהחלו לפוץ שמועות על קדושתו וצדקותו, ומספרם הלך וגדל עם מעברו לזלטפולי ולברסלב. חסידי ברסלב אמצו לעצמם, בהשפעת רבם, מנהגים ודרכים שלא היו רגילות עד אז בעולם החסידות (ראה להלן), וכך נוצר סביבם פולמוס גדול. בראש מתנגדיה של ברסלב עמדו "הסבא משפולי" ורבי משה צבי מסווראן, אך החסידות זכתה לתמיכתם של רבי לוי יצחק מברדיטשוב והחוזה מלובלין. בשנת תקע"א נפטר רבי נחמן ונקבר בעיר אומן (שמהווה מאז מוקד עליה לתפילה, בעיקר בראש השנה), ומאז לא מכהן אדמו"ר רשמי בחסידות[1].
תקופת רבי נתן
לאחר פטירתו החלו רוב החסידים ללמוד מפי תלמידו המובהק רבי נתן מנמירוב (שהתכנה בפיהם מוהרנ"ת), על אף שהוא לא כיהן כאדמו"ר רשמי. ר' נחמן ערך, סידר ופרסם את תורת רבו, וכל תורת ברסלב שיש בידינו היא תוצאה של פעולתו. גם בתקופת ר' נתן סבלו חסידי ברסלב מרדיפות (התנגדותו של האדמו"ר מסווראן, שנחשב בתקופה ההיא לאחד מגדולי האדמו"רים באוקראינה, התעצמה בתקופה זו ופגעה קשות בחסידי ברסלב). הרדיפות כנגדם הגיעו עד כדי חרמות, סגירת ביהמ"ד באומן, איסור הדפסת ספריהם, מאסר ר' נתן ועוד. חסידי ברסלב הלכו והתמעטו. מאז, חסידי ברסלב נחשבו בחברה היהודית כקומץ שולי.
תקופת תלמידי רבי נתן
בשנת תר"ה נפטר ר' נתן, ומאז התפצלה החסידות ולא נותרה תחת הנהגת מנהיג אחד. המנהיג הרשמי, שהתמנה על ידי רבי נתן, היה רבי נחמן מטולטשין, אך הוא הנהיג רק את הקהילה שישבה באומן, בעוד שאר החסידים התפזרו, וצצו כמה מנהיגי קהילות מקומיות של החסידים. בתקופה זו פעל רבי נחמן מטשערין, מגדולי תלמידיו של ר' נתן שיצירתו הינה בעלת השפעה מכרעת על תורת ברסלב עד היום. משפיע נוסף מתלמידי ר' נתן היה רבי משה ברסלבר.
הדור הרביעי
בדור הרביעי של החסידות המשפיעים הבולטים היו רבי אברהם חזן, תלמידו של ר' נחמן מטולטשין, ורבי אברהם שטרנהרץ, תלמידו של ר' נחמן מטשערין ונינו של ר' נתן. בסביבות שנת תרנ"ד עלה הרב חזן לארץ ישראל והתיישב בירושלים, ובכך החלה להתפתח קהילת חסידי ברסלב בירושלים. כמו כן, בצפת החלה להתפתח קהילה של חסידי ברסלב בהנהגת רבי ישראל קרדונר, תלמידו של ר' משה ברסלבר.
משפיעים נוספים בתקופה זו היו רבי אלתר טפליקר, תלמידו של ר' נחמן מטשערין ור' שמשון ברסקי מצאצאי ר' נחמן, שהנהיג את הקהילה באומן.
לאחר עליית הקומוניסטים
לאחר המהפכה הבולשביקית ועליית השלטון הקומוניסטי, נרדפו חסידי ברסלב שבאוקראינה ביתר שאת על ידי השלטון הקומוניסטי, ומנהיגיה הבולטים היו רבי לוי יצחק בנדר ורבי אלימלך טפליקר. הקהילה הלכה ודעכה, ושרידיה נותרו במדינה עד עליית השלטון הנאצי. עם התדלדלות החסידות באוקראינה, עברה הנהגת החסידות לפולין, שם בלט רבי יצחק ברייטר שהנהיג את החסידות מלובלין, ורבי אהרן לייב ציגלמן.
בירושלים, התנהלה קהילה של חסידי ברסלב בסביבות שכונת מאה שערים ובעיר העתיקה. מנהיגי הקהילה לאחר פטירת ר' אברהם חזן היו תלמידיו רבי שמואל הורביץ, רבי אליהו חיים רוז'ין ורבי שמואל שפירא שהיה אברך בישיבת עץ חיים של המתנגדים והצטרף לקהילת ברסלב. הקהילה בירושלים לא היתה אהודה על שאר יושבי ירושלים, וישיבתה סבלה ממצוקה כלכלית קשה. היחידים שנרתמו למען הישיבה היו הרב אברהם יצחק הכהן קוק והרב יעקב משה חרל"פ[2]