רבי יהושע רוקח

רבי יהושע רוקח היה האדמו"ר השני מחסידות בעלז ורב העיירה בעלז בגליציה.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בבעלז בשנת תקפ"ה לאביו רבי שלום רוקח ("השר שלום"), רב העיירה ואדמו"ר לחסידים, ולאמו מלכה. על אף היותו הצעיר מבין חמשת ילדיו של השר שלום, אביו הועיד אותו לכהן תחתיו כאדמו"ר. הוא הצטיין בכשרונות ובפקחות מגיל צעיר, ואביו לקחו לתלמיד מובהק וצמוד אליו, ולמדו דרכי תורה, חסידות והנהגה. בהגיעו לפרקו נשא את רבקה מרים, נינת האוהב ישראל מאפטא. בשנת תרט"ו נפטר אביו, והוא תפס את מקומו ברבנות העיר ובאדמו"רות. גם הוא הנהיג את חסידיו בתקיפות כאביו, ושמו יצא אף הוא כפוסק מומחה בענייני טריפות הריאה כאביו. בימיו התרחבה חסידות בעלז ביותר, ורבבות חסידים חסו בצילו. הוא פעל רבות לביצור חומת הדתף וזכה להערכה מקרב חכמי דורו בגליציה ומחוצה לה, ושמו מוזכר בהעצה בספריהם^[1]. אף הוא כאביו היה ממנהיגי יהדות גליציה ומראשי המאבק בהשכלה, ולצורך כך ייסד את רגון "מחזיקי הדת" (ראה להלן). פעילותו הנמרצת בענייני הציבור וביצור הדת פגעה בבריאותו, והוא נאלץ לעבור ניתוחים וטיפולים מסובכים בוינה. נפטר בדרכו מוינה לבעלז בכ"ג בשבט תרנ"ד, ונקבר ע"י אביו. בהלוויתו השתתפו כ- 20,000 איש, אף כאלו שאינם נמנים על חסידיו. הספדים רבים נאמרו עליו, בהם נדפס קונטרס "פלגי מים" הכולל הספד וקינה בחרוזים, ובעשרות קונטרסים נוספים.

מלחמתו במשכילים[עריכה]

בימיו התפשטה וגדלה השפעתם על המשכילים והרפורמים בגליציה ובאירופה כולה. לשם כך, ייסד רבי יהושע ארגון של היהדות החרדית בגליציה בשם "מחזיקי הדת", שהיווה ארגון נגד לארגון "שומר ישראל" של המשכילים המתבוללים. בראשות ארגון זה העמיד את רבי שמעון סופר מקראקא, על מנת להראות כי הארגון איננו משויך דווקא לחסידים. ביוזמתו החל הארגון להוציא שבועונים בשם "מחזיקי הדת" ו"קול מחזיקי הדת"^[2]. מלבד היותו הרוח הפועלת מאחרוי פעילות "מחזיקי הדת", היה גם מממן מכספו את הוצאת העיתון וסייע בהפצתו. בתמיכתו נבחר הרב סופר לנציג היהודי בפרלמנט האוסטרי (במקום נציגם של המשכילים). במסגרת מאבקיו עמד בקשרים עם גדולי דורו בהם רבי אברהם יעקב מסדיגורא, רבי הלל ליכטנשטיין מקולומיאה ועוד. בהמשך, עזבו שאר החסידים את ארגון מחזיקי הדת, והוא הפך לארגון של חסידי בעלז (וככזה הוא מתקיים עד היום).

ספריו[עריכה]

• מהר"י
• ביאורי החסידות

מצאצאיו[עריכה]

• רבי ישכר דב רוקח- ממשיכו ברבנות ובאדמו"רות.
• רבי שמואל רוקח- אב"ד סוקהאל (חתן רבי מנחם מנדל מויז'ניץ בעל 'צמח צדיק').
• רבי לייב רוקח- אב"ד מאגרוב
• חתנו רבי ישכר דב הלברשטאם מצעשינוב, בנו של רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משיניווא.

לקריאה נוספת[עריכה]

• הרב אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות כרך י'- "האדמו"רים לבית בלז".

תקופת חייו של רבי יהושע רוקח על ציר הזמן

הערות שוליים