משתמש:אריאל ביגל נ"י/ארגז חול

ניסוח ראשוני: כללי עריכה נוספים

1. אובייקטיביות.
   1. ויקישיבה היא אנציקלופדיה תורנית. דעות הנוגדות את התפיסה התורנית (האורתודוקסית) - אין מקומן בוויקישיבה.
   2. במקרה של ויכוח על גבולות התפיסה התורנית (האורתודוקסית) או הלגיטימיות של דעה מסוימת בתוך גבולות אלו, תעבור ההכרעה לידי מפעילי האתר.
   3. בוויכוחים ומחלוקות בתוך הגבולות התורניים, הן בנושאי הלכה, הן בנושאי אמונה ומחשבת ישראל והן בנושאים היסטוריים, יש לשמור על אובייקטיביות.
      צריכה להיות הקפדה יתירה על כלל זה בנושאים הנתונים במחלוקת או בוויכוח או בפולמוס ציבורי. יש להקפיד שהערך לא יהיה מוטה לשום צד.
   4. כמו כן, יש להקפיד לתאר את גדולי ישראל בצורה אובייקטיבית, כלומר בצורה 'יבשה' כביכול (בדומה למתואר בכל האנציקלופדיות, התורניות ואלו שלא, האינטרנטיות והמודפסות). [- דרוש נוסח משופר!]
   5. יש לציין דעות יחיד (גם אם לא ידוע על חולק^[1]) בלשון "יש אומרים" או לציין את בעל הדעה בשמו או בשם ספרו (למשל: "אומר החתם סופר", "כתב הרב קוק" וכד').
      ואף במקום שיש דעת יחיד, וכתב חכם מאוחר שאין חולק בין חכמי ישראל על אותה דעה, יש להוסיף "ויש מי שכתב שאין חולק בין חכמי ישראל על דעה זו" בתוספת ציון המקור.
   6. אין לכתוב: "רוב הפוסקים סוברים..." ולשונות דומים. ניתן לכתוב: "יש מי שכתב שזו דעת רוב הפוסקים" בתוספת מקור.
2. תארים.

1. 1. אין להשתמש בתארי כבוד רבניים כלשהם בצמוד לשֶם המדובר, מלבד "הרב" או "רבי".
   2. האמור מתייחס הן לכותרת והן לגוף הערך ולפתיחתו.
   3. תארים מיוחדים לדמויות מיוחדות:
      1. התואר "גאון" יבוא רק אצל הגאונים ואצל הגר"א.
      2. התואר "מרן" יבוא רק אצל רבי יוסף קארו.
      3. התואר "הקדוש" לאחר השם יבוא רק אצל האר"י הקדוש, השל"ה הקדוש, האלשיך הקדוש, אור החיים הקדוש והיהודי הקדוש מפשיסחא.
   4. התארים המיוחדים לדמויות הנ"ל יבואו רק בגוף הערך, ולא בשם הערך של אותה הדמות (כלומר: הערך יהיה 'רבי יוסף קארו' ולא 'מרן רבי יוסף קארו'), מלבד היהודי הקדוש מפשיסחא.
   5. תארים אקדמיים (ד"ר, פרופ' וכד'), תפקידים (ראש ישיבת...), פעלים (מחבר ספר..., מייסדי...) ותיאורי כבוד ומעמד (מגדולי חכמי ספרד) יובאו בפתיחת הערך העוסק באותה אישיות, אך לא בכותרת.
   6. במקרה שיש ציטוט בו מוזכר אדם ומתואר בתארים שונים - יש להימנע מלשנות את הציטוט, מלבד במקרים חריגים^[2].
2. ציוני מקורות.
   1. במידה ויש כמה מקורות לדבר - לאיזה מהם לציין?
      כשמידע כלשהו כתוב בכמה מקורות, יש לבחון אם ישנה תועלת בציון כל המקורות, או שיש להסתפק בציון למקור המרכזי בלבד. להלן הכללים המרכזיים לנושא זה.
      1. יש להקפיד לציין למקורות הראשיים והמקובלים באומה במשך דורות. לכן, יש להעדיף ציוני מקורות לתנ"ך ולתלמוד הבבלי על פני מקורות אחרים. מקורות אלו יחשבו כמרכזיים ביותר.
      2. במידה וישנם שני מקורות לדבר: האחד ממקור מרכזי, והשני ממקור קדום לו, יש לציין את שני המקורות. הציון יירשם באופן הבא: [- לנסח מחדש]
         (בבלי... ומקור הדברים בתוספתא...).
      3. במידה ומחבר כלשהו מביא דברים בשם מחבר אחר קדום לו, יש לבחון אם ישנו ערך לידיעה שדברי המחבר הקדום הובאו במחבר המאוחר (הן מחמת שיש לראות בכך הסכמה או הבעת תמיכה [ברמה כלשהי] של המחבר המאוחר לדעת המחבר הקדום, והן מחמת שהספר המאוחר נפוץ, ידוע או נגיש יותר מהספר הקדום) - יש לציין את המקור הקדום, להוסיף: "והובא ב" (או: "והובא להלכה ב" או "וכן הסכים להלכה ב") ולציין למחבר המאוחר.
      4. על פי עיקרון העדיפות למקורות מרכזיים שנתקבלו באומה יש להעדיף את דברי הפוסקים והמפרשים המרכזיים והמקובלים באומה, על פני פוסקים ומפרשים אחרים. אולם עיקרון זה איננו חד, ופעמים רבות ישנה עדיפות להביא מקורות נוספים התומכים באותה עמדה/פרשנות.
   2. אופן ציון המקור
      1. למקורות במשנה, במסכתות שיש עליהם תלמוד בבלי - יש לציין למשנה על פי דפי הגמרא דפוס וילנא. למשל, המשנה הראשונה במסכת ברכות תצויין כך: (ברכות ב.)
      2. צריך לקבוע קריטריונים לאיזה מהדורה לציין, אך זה קצת מוקדם בשלב זה של ויקישיבה.
   3. מקום ציון המקור
      1. ציוני מקורות תורניים "קלאסיים" הנוגעים לגוף הערך - יכתבו בתבנית {{מקור}} בגוף הערך.
      2. מקורות המובאים בלשונם (ולא במצוטט בגוף הערך) או מקורות שאינם נוגעים ישירות לנאמר בגוף הערך יובאו בהערת שוליים.
      3. מקורות מדעיים, או תורניים-מדעיים (כדוגמת ספרי מחקר תורניים על גדולי ישראל) יובאו בהערות שוליים.
      4. במקום שישנו צורך {{מקור|(עפ"י המבואר לעיל) לציין למקורות רבים, בנושא שאינו נוגע ישירות לגוף הערך, יש להעדיף להעביר את המקורות להערת שוליים.
      5. גם מקורות המובאים בהערת שוליים - יש להכניסם לתבנית:מקור במידת האפשר.

המשך...

להוסיף

• כללי כתיב (מלא/חסר), הן לשמות הערכים (האם לעשות דפי הפניה וכו') והן לתוכן הערכים.
• ערכים מתאימים - האם הערך נדידת ציפורים מתאים? (יש על כך דיונים כאן ובמקומות נוספים)

מסילת ישרים

מומלץ לכתוב את הערכים העוסקים במדרגות מסילת ישרים (זהירות, זריזות, נקיות וכו') על פי הצורה הזו, או בדומה לה:

'''{שם המידה}''' היא המדרגה ה{מספר המדרגה} בעבודת ה', על פי המובא ב[[ברייתא]] של [[רבי פנחס בן יאיר]] {{מקור|בבלי עבודה זרה כ ב|כן}} וכמבואר בספר [[מסילת ישרים]] ל[[רמח"ל]].

==הגדרתה==

==דרכי קניינה==

==מפסידיה ומניעתם==

==לקריאה נוספת==

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:מדרגות בעבודת ה']]

הערות שוליים

צומת הגידין

צומת הגידין הוא מקום ברגל העוף והבהמה שאם יש בו מום העוף או הבהמה עלולים להיות טריפה.

מקור

תיאור

פרטי דינים

בדיקת צומת היגידן

לקריאה נוספת

• הרב אברהם ישראל רובין, עמודי שש
• הרב משה ביגל והרב יעקב ארזוני, לחם אבירים

ישיבת קטנות