חמור

חמור הוא בהמת בית שעיקר שימושה למשא ולרכיבה.

החמור הוא בהמה טמאה.

בתנ"ך[עריכה]

החמור הוזכר בתנ"ך בהקשר של יציאת מצרים, שם סייעו החמורים להוביל משאות בני ישראל. כמו כן שמשון הרג אלף איש בלחי חמור.

החמור מוזכר בהקשר של המשיח: משיח יבוא "עני ורוכב על חמור". רבי אבא התפלל שיזכה לשבת בצל גללי חמורו של המשיח.

נקבת החמור נקראת במקרא "אתון" (כמו לדוגמא אתונו של בלעם) ובגמרא "חמורה" (כמו למשל בבכורות ט ע"א).

בן החמור נקרא "עיר"

ערך מורחב - פדיון פטר חמור