רבי שלמה יצחקי

הדף "רש"י" מפנה לכאן. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו רש"י (פירושונים).

רבי שלמה יצחקי
רש"י - גילוף עץ 1539 - מקור:ויקישיתוף , העלה את הצילום:Zsero מקור
תאריך לידה	בה' באדר ב' ד'תת"א
תאריך פטירה	כ"ט תמוז ד'תתס"ה
נושאים שבהם עסק	פירוש התורה והתלמוד
רבותיו	רבי יעקב ב"ר יקר
תלמידיו	חתנו ריב"ן; חתנו רבינו מאיר מורמבורג ועוד
חיבוריו	פירוש למקרא; פירוש לתלמוד ועוד

רבי שלמה ב"ר יצחק (ידוע כרבי שלמה יצחקי, רש"י) היה גדול מפרשי המקרא והתלמוד.

תולדות חייו

נולד בעיר טרואה (טרויש) בה' באדר ב' ד'אלפים תת"א (1040) לאביו רבי יצחק שהיה גדול בתורה, ומספר פעמים רש"י מזכירו: "זהו לשון אבא מורי מנוחתו עדן", ואמו, שהיתה אחותו של הפייטן ר' שמשון הזקן ב"ר יצחק^[1]. מוצא משפחתו מיוחס לרבי יוחנן הסנדלר, המיוחס לשושלת רבן גמליאל, מזרע דוד המלך. סביב לידתו נקשרו מספר אגדות וסיפורי מופת. למד בישיבת "חכמי לותיר" שיסד רבנו גרשום מאור הגולה. רבו המובהק היה רבי יעקב בר יקר והוא קורא לו :"רבי זקני". כמו כן, למד מפי רבי יצחק הלוי בישיבתו שבוורמיזא. בהיותו כבן 25 חזר לעירו, שם שימש כרב ומורה הוראה ללא שכר, והתפרנס מגידול כרם.

בית מדרש של רש"י בורמיזא

צאצאיו

לרש"י לא היו בנים. שלוש בנותיו נישאו לרבי מאיר מרומברוג, לרבי יהודה ב"ר נתן (ריב"ן) ולרבינו אפרים. מבנותיו אלו נולדו לו נכדים, נינים ובני נינים מפורסמים, בהם: רשב"ם, רבינו תם ריב"ם (נכדיו), ר"י הזקן ורבי יוסף פורת (ניניו) ורבנו אלחנן ב"ר יצחק (בן נינו)- כולם מגדולי בעלי התוספות. רבים מחכמי ישראל נמנו על צאצאיו, בהם המהרש"ל (ים של שלמה יבמות ד לג), רבי יום טוב ליפמן הלר (בעל תוספות יום טוב) וצאצאיו (בהם בעל רבי אריה לייב הכהן הלר בעל קצות החושן) ועוד.

חיבוריו

• פירוש על התלמוד- פירושו של רש"י על התלמוד בבלי נחשב לפירוש הבסיסי ביותר על התלמוד. הוא הודפס בכל מהדורות הש"ס, ודבריו מהווים את היסוד בלימוד הסוגיות. מרבית המפרשים שקמו אחריו הביאו את דבירו ודנו בהם. על חלק מהמסכתות לא זכה להשלים את חיבורו, וחלןקם השלים נכדו הרשב"ם או חתנו הריב"ן^[2]
• פירוש על המקרא- פירוש של רש"י על המקרא נחשב גם הוא לפירוש הבסיסי והיסודי ביותר על כל ספרי התנ"ך^[3]. פירושו נוטה לדרך הפשט, אולם הוא מפרש גםעל פי דרשות חז"ל וגם עוסד בדקדוק. ביטוי לגדלות הפירוש אפשר למצוא בשולחן ערוך (או"ח רפה) העוסק בחובת קריאת שניים מקרא ואחד תרגום, שם פסק שניתן לקרוא במקום תרגום אונקלוס את פירוש רש"י.
• פירוש על מדרש בראשית רבה (הפירוש נקרא על שמו של רש"י, אולם מקובל כי לא רש"י כתבו).
• פירוש על מסכת אבות
• פירוש על הגדה של פסח
• ספר האורה- חיבור הלכתי
• ספר הפרדס
• שו"ת רש"י
• סידור רש"י- סידור המיוחס לרש"י
• איסור והיתר
• מסםר פיוטים מיוחסים לרש"י
• הרבה מתורתו הובאה בספרו של תלמידו רבי שמחה מויטרי- מחזור ויטרי.

ההערכה

פירוש רש"י נחשב לפירוש המלא ביותר על המקרא ועל התלמוד הבבלי. בהערצה נאמר עליו ש"כמעט לא נשאר מקום סתום בהם". פירושיו זכו להערכות רבות:

• בעל "צידה לדרך" כותב:"לפניו לא קם כמוהו מורה דרך ומאיר נתיבות ים התלמוד בפירושו, בלשום צח וקצר, ואלמלא הוא נשכחת דרך תלמוד בבלי מישראל".
• ר' בצלאל אשכנזי כתב: "אביהן ורבן של ישראל היה רש"י ז"ל, הוא המגלה לנו כל סתום, ובלעדיו היה הגמרא כספר חתום".
• ר' משה דאנון כתב: "כל פירושי צרפתה השלך לאשפתא, חוץ מפרשנדתא - הוא רש"י - ובן פורתא בוא ר' יוסף טוב עלם - נכדו של רש"י.

לפירסום מיוחד זכה פירושו לתחילת ספר בראשית, אולי הפירוש שזכה למספר המירבי של ציטוטים בדרשות: "אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל [את] התורה אלא (שמות יב ב) מהחודש הזה לכם, שהיא מצווה ראשונה שנצטוו [בה] ישראל, ומה טעם פתח בבראשית, משום (תהילים קיא ו) כוח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גויים, שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גויים, הם אומרים להם כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו:

פרופ' אליעזר טויטו מאוניברסיטת בר-אילן במאמרו וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: אמר ר' עקיבא זה כלל גדול בתורה סבור כי לפי פירוש רש"י הומניזם דתי היא השקפת העולם של התורה. מכאן שהמסר הראשוני, הגלוי, של התורה איננו מסר תֵאולוגי, אלא דידקטי. הוא אינו מעלה את הטענה כי רש"י דוחה את האמונה בקיומו של עולם 'רזי' בתורה, כגון ב"מעשה בראשית" ועוד. רש"י קיבל כמובנת מאליה את האמונה בריבוי פניה של התורה. ובפרושו הוא אימץ מלכתחילה פן מוגדר אחד של התורה, היינו "פשוטו של מקרא ואגדה המיישבת דברי המקרא ושמועו דבור על אופניו".במסגרת הפן הזה הוא מעלה בביאור התורה "את מרכזיותו של האדם בתורה ואת מטרתה העיקרית של תורת ה' שהיא לחנך את האדם להתנהגות תקינה, הן במישור האישי והן במישור החברתי".

אישיותו של רש"י

פרופ' אברהם גרוסמן, חתן פרס ישראל ומחבר ספרי היסוד על חכמי ימי הביניים – "חכמי אשכנז הראשונים" ו"חכמי צרפת הראשונים" פירסם בשנת 2008 ספר על אמונות ודעות בעולמו של רש"י. בו הוא מנסה לשרטט את תמונת עולמו של רש"י, מתוך יצירתו הפרשנית הגדולה ולאור כל שאנו יודעים על תולדות חייו.

לדעתו : "האמונות והדעות – זה החידוש של הספר. כי כמעט לא עסקו בו. עם ישראל, ארץ ישראל, מעמד האישה, אהבת החיים. לדעתי לא היה חכם שדאג לכבוד האישה כמו רש"י. בתשובה אחת שלו יש משפט כזה: 'אשריו אילו היה זוכה לקנות בה ולזכות בה לחיי העולם הבא'. בפירוש שלו למעשה בריאת האישה הוא מביא מדרשי חז"ל, אבל לא מביא אף אחד מהמוני המדרשים בגנות האישה".

הוא מציין כי לנגד עיני רש"י עמדו המשימות הבאות:

1. להפיץ תורה ברבים. היהודים היו סוחרים עסוקים, עשירים, שלא היה להם זמן ללמוד. לא היו להם פירושים כתובים שיכלו להקל על הלימוד עבור מי שאינו משקיע בו את כל זמנו.
2. לאחד את המחנה היהודי ולהשכין שלום. היו בימיו מחלוקות עצומות ויריבויות על רקע חברתי כלכלי, עד שאפילו קהילת טרואה נחלקה לשניים.
3. הפולמוס עם הנוצרים. בפירושים למשלי ולדניאל, יש פולמוס חריף עם הנצרות. "רש"י היה מגדולי המתפלמסים עימה. רש"י ראה בחייו הרבה משומדים, הרבה רדיפות, הרבה תעמולה אנטי יהודית ארסית".

רש"י כבלשן

דוגמאות רבות יש בפירוש רש"י להסברי דקדוק ותחביר. אחד מהם מוצג על ידי הרב חזקיהו בצלאל מעיני ממפעל רש"י השלם אריאל ירושלים הדן בנושא שיטתו הייחודית של רש"י בפרשנות השורש 'אסף'. הוא מצטט את השימוש בשורש במקומות הבאים:

• "ויאסֵף משה אל המחנה הוא וזקני ישראל" ([[ספר במדבר]], י"א, ל')). מפתח אהל מועד. אל המחנה. נכנסו איש לאוהלו. מלמד שלא הביא עליהם פורענות עד שנכנסו הצדיקים איש לאהלו. חציית הסף, המבדיל בין החוץ, שהוא מקום הפורענות, לפנים – לאוהלים, מקום ההצלה. הכתוב עצמו מעיד ש"לא התחיל הנגף עד שנכנסו הצדיקים איש לאוהלו".
• "ואחר תֵאָסֵף" (שם,י"ב,י"ד) – אומר אני כל האסיפות האמורות במצורעים על שם שהוא משולח מחוץ למחנה וכשהוא נרפא נאסף אל המחנה. לכך כתוב בו אסיפה לשון הכנסה "שכן למצורעים המחנה סגור בחומת איסור הכניסה, ומשנתרפא והותרה כניסתו, הוא חוצה את סף המחנה להיות בפנים – שם התיקון והתרופה לנידויו בחוץ"
• "אני נאסף אל עמי" ([[ספר בראשית]] מ"ט, כ"ט)- על שם שמכניסין הנשמות אל מקום גניזתן שכל אסיפה האמורה במיתה אף היא לשון הכנסה.

רש"י מחדש כי פירוש השורש א-ס-ף בהוראת הכנסה שני ממדים: האחד בלשני מובהק, והאחר רעיוני ההופך את נושא דיוננו לבעל משמעות מרחיקת לכת. והוא מסכם:"הממד הרעיוני בחידושו של רש"י הוא התוכן של הפועל "א-ס-ף", הנאמר בכל הדברים שאינם מפוזרים – שאיננו רק הפעולה הטכנית של הכנסה לבתים ולאוהלים, אלא מעבר ממצב של חשיפה בחוץ להגנה, תיקון או רפואה, הבאים עם הכניסה הביתה. לפיכך ההגנה והתיקון שיש לתבואה בבית מריקבון מחמת הגשמים בחוץ, וההצלה שיש בבית מן הברד בחוץ, והמחסה מן החוץ לאסופי בבית, וההסתתרות באוהלים להינצל מן הנגף השולט בחוץ, הוא גם חציית הסף שנאמרה באסיפת המת: "ע"ש שמכניסין הנשמות למקום גניזתן".

לקריאה נוספת

• רש"י בתוך סדרת "תולדות גדולי ישראל", בהוצאת מוסד הרב קוק
• הרב ח.ד שעוועל, פירוש רש"י על פי דפוס ראשון, כתב יד אוקספורד ומהדורת ברלינר, מוסד הרב קוק , ירושלים , תשמ"ג.
• הרב יהודה לייב הכהן מימון, רבן של ישראל, בתוך: דיוקנאות של מעלה, מוסד הרב קוק ירושלים תש"ו, עמ' קכג-רעא.
• שמואל פנחס גלברד, לפשוטו של רש"י, הוצאת מפעל רש"י - פתח- תקוה, תשל"ח-תשמ"ג.
• נחמה. ליבוביץ, דרכו של רש"י בהבאת מדרשים בפירושו לתורה, בתוך: עיונים חדשים בספר שמות, ירושלים תש"ל, עמ' 524-497.
• אברהם גרוסמן, אמונות ודעות בעולמו של רש"י, הוצאת תבונות, ישיבת הר עציון - אלון שבות
• הרב ד"ר ירמיהו מלחי, רש"י- הפירוש לתלמוד, מוסד הרב קוק
• הרב יעקב לוינסון, קונטרס לתולדות רבינו שלמה ב"ר יצחק, ברולין ת"ש
• שבח קנבל, תולדות רש"י בתוך "תולדות גדולי הוראה", ניו יורק תשט"ו
• הרב יואל שוורץ, מפרשי הש"ס רש"י ותוספות, סדרת גדולי ישראל, י-ם תש"ס

קישורים חיצוניים

• תערוכת כתבי יד של רש"י - הספריה הלאומית
• יואב שורק, אוצר חכמת ראשונים - מקור ראשון, 7 אוקטובר 2008