רבי אהרן הלוי

רבי אהרן הלוי (הרא"ה), מגדולי הראשונים. נכדו של רבי זרחיה הלוי- (רז"ה) בעל המאור.

נולד בברצלונה שבספרד לרבי יוסף הלוי. סבו היה רבי בנבנשתי הלוי^[1]. היה תלמידו של הרמב"ן, וכן למד מאחיו רבי פנחס הלוי. כמו כן, היה תלמיד חבר של הרשב"א. בשנת מ"ו התקבל לרב בטוליטולה, אך כעבור כמה שנים שב לברצלונה. בברצלונה כיהן כרב ודיין לצדו של הרשב"א, תיקן תקנות, פסק הלכות ודרש. מברצלונה עבר למונטפלייר שבפרובנס (פרובינציה), שם המשיך, על פי עדותו של רבי מנחם המאירי, להרביץ תורה לפחות עד שנת ס' (ולא כפי שכתב ב"ספר היוחסין" שנפטר בטוליטולה בשנת נ"ג). היה רבו המובהק של הריטב"א. על פי דברי רבי חיים ויטאל, היה ניצוץ מנשמת משה רבינו, שהתגלגלה ברבן יוחנן בן זכאי, ברבי עקיבא, אביי, רב אחאי מרבנן סבוראי וברב דוסתאי גאון (שער הגלגולים מט ע"א ועוד).

כתביו[עריכה]

• חידושים על הש"ס, מהם נדפסו על כמה מסכתות.
• ספר פקודת הלויים על הרי"ף מסכת ברכות ותענית.
• נזר הקודש- מסקנות הגמרא ללא הדיון התלמודי.
• כללי יין נסך-נדפס עם הספר "עבודת הקדוש" לרשב"א.
• הלכות נדה.
• השגות בדק הבית על הספר "תורת הבית" לרשב"א, עליהן השיב הרשב"א בקונטרס "משמרת הבית".
• מיוחס לו (ככל הנראה בטעות) ספר החינוך, שכנראה נכתב על ידי אחיו רבי פנחס.

תקופת חייו של רבי אהרן הלוי על ציר הזמן

הערות שוליים