בני יששכר
|
|
| בני יששכר | |
|---|---|
שער הספר, דפוס פיעטרקוב תרמ"ד | |
| מחבר | רבי צבי אלימלך מדינוב |
| תחום | חסידות |
| נושא | חודשי השנה והמועדים |
| דפוס ראשון | זאלקווא תק"ן |
| פירושים בולטים | ביאור במהדורת "עוז והדר" |
בני יששכר הוא ספרו המרכזי של רבי צבי אלימלך שפירא מדינוב העוסק בחודשי השנה, בחגים ובמועדים. הספר מהווה ספר יסודי בחסידות, בין השאר משום סידורו המקל על לימוד תורת המועדים בצורה מסודרת.
שם הספר[עריכה]
שמו של הספר "בני יששכר" כפי שכותב ר' צבי אלימלך בפתח הקדמתו, מיוסד על הפסוק (דברי הימים א יב לג): "וּמִבְּנֵי יִשָּׂשׂכָר יוֹדְעֵי בִינָה לָעִתִּים לָדַעַת מַה יַּעֲשֶׂה יִשְׂרָאֵל"", ובכך מסביר את עיקר מטרת הספר, להודיע את העומד מאחורי העיתים. מסופר שרבו של ר' צבי אלימלך, החוזה מלובלין, אמר לר' צבי אלימלך כי ייחוסו הוא משבט יששכר, וזו סיבה נוספת לקריאת שם הספר.
תוכן הספר[עריכה]
הספר בנוי בצורת מאמרים ("דרושים") על סדר כל חודשי השנה, כאשר בכל חודש מוקדשים מאמרים אחדים לבאר את מהות החודש, את סיבת שמו, את המזל והשבט המקושר לאותו החודש, וכן את משמעותו על פי הקבלה. בפתיחת הספר מוקדשים עשרה 'מאמרי השבתות' העוסקים בדרוש ובהבנה פנימית של מהות השבת, והדרך לעבודת ה' בה. אחריהם באים מאמרי חודש ניסן שהוא החודש הראשון על פי התורה, ובו דן המחבר בדרושים ארוכים על משמעות חג הפסח וכן על על זה הדרך בכל סדר המועדים. אריכות דברים מיוחדת, נרשמת במאמרי חודשי כסלו-טבת המוקדשים ברובם למשמעותו של חג החנוכה, וזאת משום שכפי המקובל, בחג זה, חש ר' צבי אלימלך התעלות רוחנית מיוחדת.
תפוצת הספר[עריכה]
למרות שבימי חייו כתב ר' צבי אלימלך חיבורים רבים, את עיקר מאמצי העריכה הקדיש לעריכת "בני יששכר". על פי עדויות בני משפחתו, חמש מהדורות כתב ר' צבי אלימלך עד שהגיע לגרסה הסופית, שאותה כתב בכתב נאה ומסודר, שלא הצריך עריכה. הדבר גם ניכר משלל שינויי לשון ושיפורי תחביר שישנם בין המהדורות.
הספר ראה אור בדפוס רק לאחר פטירתו של ר' צבי אלימלך, אך כבר בימי חייו העתיקו חסידיו ותלמידיו לעצמם חלקים מהחיבור. מהעתקות אלו נפוצו מיד קונטרסים והעתקים שפשטו בקרב תלמידיו. להעתקה זו רומז ר' צבי אלימלך בהקדמת ספרו "אגרא דכלה", כשהוא כותב "והנה ידוע זאת לכל בני גילי, אשר דברי אלה כתובים למשמרת, יתעדנו בם במרעה שמן בטובת עין חברים המקשיבים החפצים בקרבת האמת". זו גם הסיבה שעוד בחייו כבר כונה "בעל הבני יששכר", וכך נחרת גם על מצבתו, אע"פ שחיבורו עדיין לא נדפס.
ההדפסה הראשונה של הספר היתה בשנת תק"ן, חמש שנים לאחר פטירתו, בדפוס זאלקווא. בשל הגבלות הצנוזרה, נאלצו בניו להדפיס רק את החלק השני של הספר, וגם אותו הדפיסו בעילום שם המחבר. רק בשנת תר"י ודפס החלק בלמברג, והחל משנת תר"ך מודפסים שני החלקים יחד.
במשך השנים חזר הספר והודפס בעשרות מהדורות, ובשנים האחרונות יצא בכמה מהדורות מפוארות עם הגהות ותיקונים, בהן מהדורת "תולדות אהרן" בעריכת רבי אברהם יצחק קאהן, האדמו"ר מתולדות אהרן, מהדורת "בני שלשים" בתוספת השוואת והערות, בעריכת צאצאו רבי צבי אלימלך פאנעט, האדמו"ר מקוסון, ומהדורת "עוז והדר" בתוספת ביאור, במספר כרכים, בעריכת צאצאו רבי יהושע לייפער, אדמו"ר מטמשוואר ומו"צ בשיכון סקווירא במונסי.