ספר הנייר

ספר הנייר הוא חיבור הלכתי חשוב מימי הראשונים שמחברו לא ידוע. מחברו חי בצרפת בסוף המאה השלוש-עשרה לספירה הנוצרית.

על הספר[עריכה]

הספר מחולק לארבעים וארבעה פרקים (ובכת"י "הסמינר" 43 פרקים). פסקיו מסתמכים בעיקר על בעל הלכות גדולות, רי"ף, רמב"ם וסמ"ג, וכן הוא מביא מפסקיהם של רש"י, רבנו תם, ר"י הזקן, ספר התרומה, ר"ש וסמ"ק, ובעיקר מפסקי רבו המובהק רבי ברוך חיים ב"ר מנחם, שלא ידועים לנו פרטים עליו מלבד המופיע בספר הנייר.

בעל "שלשלת הקבלה" (סימן נח) ובעל "שפתי ישנים" כתבו כי מחבר ספר הנייר הוא מחבר ספר הכל בו, אולי מפני ששניהם עלומים, אולם ברור כי זיהוי זה אינו נכון (שם הגדולים לחיד"א).

לשון הספר קצרה ופשוטה, כפי שהיה מקובל בספרי ההלכה באשכנז וצרפת בתקופה ההיא, שנועדו לאנשים שלא יכלו לעיין בהלכה בצורה מעמיקה.

בספר מובאים, מלבד הפסקים, גם מנהגים רבים שהיו מקובלים בצרפת וכן מנהגים שהיו מקובלים בקרב משפחתו של המחבר.

כאשר ישנה מחלוקת, לרוב הוא מכריע על פי דברי חכמי צרפת, ובראשם רש"י ובעלי התוספות.

השפעתו של ספר הנייר על עולם ההלכה איננה גדולה (כפי הנראה בגל היגרושים שהיו בצרפת בתקופתו ואולי מפני שלא היה מוכר דורות רבים), והוא מובא במקומות מעטים יחסית בספרי הפוסקים, בעיקר המהרי"ק (למשל שו"ת מהרי"ק קסב ועוד).

על הספר נוספו הערות והגהות תחת השם "נופך" ממחבר לא ידוע. מסתבר שבעל הנופך הוא עורך החיבור, תלמידו או בן משפחתו של המחבר.

שם הספר[עריכה]

ספר הנייר הוא קרוב לודאי לא שמו המקורי של הספר. כפי הנראה, הסיבה שנקרא הספר ספר הנייר היא מה שכותב המעתיק בכת"י בודליאן: "כתבתי ספר זה ולא ידעתי שמו, אכן שמעתי מאחרוי הפרגוד שקורין אותו ספר פאפייר (נייר בצרפתית)" וכן בכת"י גינצבורג: "אין אנו יודעין את שמו, אבל נמצא כתוב בנייר והעתיקו אותו הרבה במדינת צרפת ובעבור שלא ידעו שמו קראו שמו ספר פאפייר". יתכן מאד שהשם נובע מכך שבאותה תקופה פחות או יותר התחילו בצרפת להדפיס ספרים על נייר, ולכן עובדת היותו של ספר זה מודפס על נייר היתה דבר מיוחד שבגינו ידעו האנשים באיזה ספר מדובר.

ישנו הסבר נוסף המובא בספר "אוצר ישראל", לפיו השם 'נייר' הגיע מהשם 'ניורט' (עיר בצרפת), שיתכן שבה חי המחבר.

לקריאה נוספת[עריכה]

• הרב גרשון אפפעל, מבוא לספר הנייר בהוצאת מכון ירושלים תשנ"ד.