רבי ברוך מגרמייזא

רבי ברוך בן יצחק בגרמייזא היה מחשובי הפוסקים הראשונים באשכנז, בעל "ספר התרומה" ומבעלי התוספות.

נולד בסביבות שנת ד'תתק"מ. היה תלמידו של ר"י הזקן וחברו של הר"ש משאנץ.

בסביבות שנת ד'תתקס"ב כתב את חיבורו ההלכתי החשוב ספר התרומה. בשנת ד'תתקצ"ז עלה לארץ ישראל. חיבר תוספות לכמה מסכתות, ושמו מוזכר פעמים רבות בתוספות שלנו, במיוחד במסכת זבחים, בה לעיתים רבות חותם בשמו "ברוך".

ספר התרומה[עריכה]

ספרו החשוב של רבי ברוך, ספר התרומה, עוסק בסיכומי הלכות שונים. הוא פותח בהלכות שחיטה, טריפות, איסור והיתר, אישות, עבודה זרה, יין נסך, ספר תורה, תפילין, מצוות התלויות בארץ ושבת.

בפתח הלכות ארץ ישראל כתב: "למען ציון לא אחשה ולעמן ירושלים לא אשקוט עד יצא כנוגה צדקה (ישעיה סב א) לקיים מה שנאמר (תהלים קב טו): כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו, וכל שכן הדר בה ומקיים מצוות התלויין בה זוכה להיות במחיצתו של הקב"ה".

בסוף הספר הוא מסביר שקרא לספר "התרומה" משום שמידותיו תרומות מתורת רבותיו.

לספר נוספו פסקאות מתלמידיו ששמעו מפיו.

הרבה מהראשונים מזכירים אותו, ובהם רבי יצחק מוינה (אור זורע), רבי אשתורי הפרחי (כפתור ופרח), רבנו אשר (ארחות חיים), שבלי הלקט, רבי משה מקוצי (ספר מצוות גדול) ועוד.

לספר נכתב קיצור, וכן פירוש בשם שבילי תורמה מאת רבי נסים שלום.