תשליך
|
|
תשליך הוא אחד ממנהגי ראש השנה בו הולכים למקווה מים ואומרים תפילה קצרה בה מביעים את הרצון להשליך את החטאים כחלק מהחזרה בתשובה ביום הדין. המנהג המקובל הוא לעשות את התשליך ביום הראשון של ראש השנה לאחר תפילת מנחה ובסופו לנער את הבגדים על מנת לסמל כי החטאים "הושלכו" למקווה המים. מקווה המים נועד להזכיר גם את זכות עקידת יצחק בה לפי המדרש אברהם אבינו עבר עד צווארו בנהר על מנת ללכת לעקידה.
מעשה התשליך[עריכה]
כחלק מהמנהג, הולכים ביומו הראשון של ראש השנה, לאחר תפילת מנחה, למקווה מים ושם מקיימים את התשליך. התשליך מורכב מאמירת תפילה קצרה בה מופיע הפסוק מספר מיכה "יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאתָם" שעל שמו גם קרוי המנהג תשליך. בתפילה זו מובע רצוננו להשליך מעלינו את כל החטאים, לחזור בתשובה ולהישאר נקיים מחטא. בחלק מהעדות והנוסחים נהוג להוסיף מזמורי תהילים נוספים וכן בקשות. לאחר אמירת התשליך נוהגים לנער את כיסי הבגדים ואת שוליהם על מנת לרמז שהחטאים הינם רק חיצוניים לנו ושעלינו לשים לב להשליך מעלינו את החטאים ולחפש דרכים לשוב אל ה', כדי שנהיה נקיים מכל חטא.
פסוקי התשליך מרמזים, לפי הקבלה, על י"ג מידות. יש הנוהגים להוסיף תפילה של החיד"א אחרי התשליך.
את התשליך נוהגים לקיים במקווה מים, אמנם יש שנהגו לקיימו גם במקום ממנו ניתן לראות מקווה מים (כגון את הים). כמו כן, יש שנהגו שניתן לומר גם במקווה מים שנתייבש (כגון באר ישנה) וכן יש שנהגו לומר את התפילה אף ליד ברז פתוח או דלי מים[1].
מקור וטעם[עריכה]
המנהג מופיע לראשונה אצל המהרי"ל [2] שהביא בשם המהר"י סג"ל כי "נוהגים לילך בראש השנה אחר סעודה אצל ימים ונהרות להשליך במצולות ים כל חטאותינו". בשו"ת עין אליעזר [3] סמך למנהג תשליך בר"ה, מהכתוב בנחמיה [4] הביא רמז למנהג התשליך מראש השנה המתואר בימי עזרא שם מובא "ויאספו כל העם אל הרחוב אשר לפני שער המים... ביום הראשון לחודש השביעי"נחמיה ח,א.
זכר לעקידת יצחק[עריכה]
המהרי"ל הביא שטעם המנהג הוא מדברי המדרש [5] שתיאר כי בשעה שאברהם אבינו הלך לעקידת יצחק, השטן התגלה לפניו כנהר שעכבו בדרך ואילצו לעבור במים עד צווארו ולהתפלל לקב"ה ובכך אנו מזכירים את זכות העקידה בראש השנה. המגן אברהם מגן אברהם תקפג ה מסביר גם על פי טעם זה כי יש לומר את התשליך דווקא לאחר תפילת מנחה מכיוון שתפילה זו תוקנה על ידי יצחק אבינו שאף נעקד ביום הראשון של ראש השנה ולכן יש לאומרו לאחר תפילה זו[6].
התבוננות במעשה הבריאה[עריכה]
גם הרמ"א אורח חיים תקפג ב הביא את המנהג מדברי המהרי"ל והוסיף בספרו תורת העולה [7] כי השלכת החטאים למים מסמלת גם את בריאת העולם. הוא מסביר כי מצולות הים הם התהום וממנו ניתן להכיר טוב יותר את בריאת העולם ואת גבורתו של הקב"ה ועל ידי ההתבוננות במעשה הבריאה אנו יכולים גם להמליך עלינו מחדש את הקב"ה ולשוב בתשובה ובכך גם עוונותינו נמחלים על ידי מצולות הים[8].
המלכת הקב"ה על המים[עריכה]
טעם נוסף לתשליך נובע מדברי הגמרא הוריות יב א כי אין מושחים את המלך אלא על המעיין כדי שתימשך מלכותם. יש שהסבירו כי כחלק מהמלכת הקב"ה בראש השנה נוהגים ללכת אל מקווה המים ולהמליך אותו עלינו שם בדומה למה שנהגו בעבר למשוח את המלכים על המעיין.
ובשו"ת יביע אומר [9] הביא: "ועיין בספר בית מאיר [10] הביא טעם נוסף כי המים הנשפכים מסמלים את ההכנעה כלפי הקב"ה שאנו אומרים לו שאנו כמו המים הנשפכים ויש בכך גם המשך של המלכת הקב"ה.
מקווה מים עם דגים[עריכה]
במשנה ברורה משנה ברורה תקפג ח הביא כי עדיף לעשות את התשליך במקום שיש בו דגים חיים לסימן שלא תשלוט בנו עין הרע ונפרה ונרבה כדגים[11]. הלבוש הסביר באופן אחר כי בראיית הדגים אנו נזכרים כי גם אנו משולים לדגים שעשויים להילקח בכל עת על ידי החכה וניזכר ביום המיתה והדין ומתוך כך נהרהר בתשובה.
בשולחן ערוך הרב הסביר כי עניין התשליך הוא לעורר את החסדים ובעוד המים מעוררים את החסדים, הדגים שעינם פקוחה תמיד מסמלת את השגחת הקב"ה ששומר עלינו תדיר, וכך גם כתב בשל"ה[12].
זמן התשליך[עריכה]
על אף שהזמן המקובל לאמירת התשליך הוא ביום הראשון של ראש השנה, ניתן לומר את התפילה במשך כל עשרת ימי תשובה. לכן, במידה וראש השנה יוצא בשבת יש שנהגו לדחות את התשליך ליום השני של ראש השנה מפני שחששו לטלטול וכן להוצאה מרשות לרשות וכן נוהגים האשכנזים משנה ברורה תקפג ח. מנגד, בני עדות המזרח נהגו להשאיר את התפילה ביום הראשון אלא שאמרו שיש להיזהר שלא לטלטל את המחזור וכדומה[13].
כמו כן, מי שאירעו אונס ולא עשה את התשליך בראש השנה יכול להשלים אותו במהלך כל ימי עשרת ימי תשובה [14].
תשליך לנשים[עריכה]
באופן פשוט אין חילוק במנהגים בין הנשים לגברים וכן לפי טעמי המנהג לא אמור להיות שוני ביניהם. אמנם, נשים רבות נהגו שלא לילך לתשליך ויש שכתבו שהסיבה לכך היא משום שיש חשש של פריצות כאשר יתערבבו נשים וגברים רבים יחד ליד מקווה המים [15].
לקריאה נוספת[עריכה]
- האם נשים צריכות לעשות תשליך? מתוך פרויקט דרשני
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ילקוט יוסף ימים נוראים
- ↑ הלכות ראש השנה אות ט'
- ↑ (חאו"ח סי' נ"א)
- ↑ (ח', א')
- ↑ תנחומא וירא, פרשה כב
- ↑ אמנם הוא כותב שיש לאומרה בזמן המנחה אך יש להקדים את זמן התפילה לפי שתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם
- ↑ חלק ג' פרק נו
- ↑ וכדבריו:"מנהג ישראל תורה הוא, במה שהולכים על המים ואומרים תשליך במצולות ים כל חטאתם. להיות כי מן מצולות ים ניכר ענין בריאת העולם, כי מצולות ים הוא התהום, והוא המקום היותר עמוק בים, וכשאנו הולכים שם אנו רואים גבורתו של יוצר בראשית. ולכן אנו הולכים על המים בראש השנה שהוא יום הדין, לשים כל אחד על נפשו ענין בריאת העולם, ושה' יתעלה מלך הארץ. ועל זה נאמר תשליך במצולות ים כל חטאתם, כי באמת המתבונן בענין מצולות ים ומכיר שהעולם מחודש, על ידי זה עומד על מציאות ה' יתעלה, ומתחרט על ידי זה על כל עוונותיו וחטאיו נמחלים, ועל דרך זה נשלכים החטאים במצולות הים"
- ↑ חלק ד - או"ח סימן מז ד"ה (א) מהרי"ל
- ↑ (סי' תקפ"ג)
- ↑ על פי דברי הרמ"א בדרכי משה
- ↑ מסכת ראש השנה, נר מצוה אות כג
- ↑ בן איש חי (שנה ראשונה, פרשת נצבים אות יב)
- ↑ שו"ת רבבות אפרים (ח"ג סימן תא) בשם ליקוטי מהרי"ח (ח"ג עמוד עז)
- ↑ מטה אפרים (סי' תקצח הערה ז), אלף המגן תקצח, ז וערוך השלחן (סי' תקפג אות ד) רמז לכך