למדתי שחוגגים את חנוכה בגלל נס פך השמן, אז מדוע בתפילת על הניסים שמוסיפים בתפילה ובברכת המזון לא מזכירים את נס פך השמן אלא רק את נס הנצחון במלחמה?

נבאר את הענין על פי דברי המהר"ל מפראג בספרו "נר מצווה". עיקר הסיבה לקביעת חנוכה לימי הלל והודאה היא העובדה שהחשמונאים ניצחו את היוונים ועם ישראל חזר לשלוט בארץ ישראל, על הצלה גדולה זו נקבע חג החנוכה. אמנם נס פך השמן היה נס מופלא, הקב"ה עזר לנו שלא לבטל את מצוות הדלקת הנרות במקדש, אך לא קובעים חג ומתקנים אמירת הלל בגלל שהצלחנו לקיים מצווה! אם כן ברור שבתפילת על הניסים אנו מציינים את נס המלחמה שהוא העיקרי ולכבודו אנו אומרים הלל.  ובכל זאת צריכים אנו להבין מדוע הדגישו חז"ל בתלמוד את נס פך השמן? לשאלה זו מצאתי שלוש תשובות, שתיים מהמהר"ל בספרו נר מצווה ואחת שמעתי מהרב אורי שרקי שליט"א. א: כוונת היוונים היתה לבטל את ישראל מהתורה, כלומר לבטל את היחודיות היהודית על ידי ביטול התורה ומצוותיה ונס פך השמן מבטא את העובדה שהיוונים לא הצליחו לבטל את התורה ומצוותיה מאיתנו. ב: עוד מבאר המהר"ל שנס פך השמן מברר ומוכיח שהניצחון במלחמה היה נס אלוהי ולא יד המקרה כמו שעלולים לחשוב ביחס לנס המלחמה שהוא מהלך טבעי. ג: מהרב אורי שרקי למדתי, שנס פך השמן היה סימן לחכמים שצריך לקבוע את חג חנוכה על נס המלחמה ולא לבטלו למרות חורבן בית המקדש. ונבאר את הדברים, בימי בית המקדש השני ארעו נצחונות שונים של עם ישראל על הגויים, וכל ניצחון כזה צוין כיום חג, ימים אלו מפורטים במגילת תענית. אמנם לאחר חורבן בית המקדש, בטלה מגילת תענית ולא חוגגים ימים אלו, אם כן עולה שאלה,  מדוע חוגגים את חנוכה, מדוע ניצחון זה שונה משאר הניצחונות בימי הבית השני? על זה אומרים חז"ל שנס פך השמן מלמד שיש להתיחס לנצחון זה על היוונים, אחרת משאר הנצחונות שארעו בימי הבית השני וצריך לקבוע עליו זה חג לדורות.