אבקת חלב נכרי

הרב משה פיינשטיין זצ"ל שהיה מוחזק כפוסק של ארצות הברית, הקל ופסק שמותר להשתמש באבקת חלב של עכו"ם. הסיבה לכך היא ששם המדינה מקפידה מאוד שלא יערבבו חלב אסור עם חלב מותר ומטילה קנסות חמורים על מי שעושה כך. סיבה נוספת שהוא הקל היא שאבקת חלב יצאה מהגדר של שם חלב.

רוב הפוסקים בארצות הברית קיבלו את פסיקתו כשם שהם קיבלו את פסיקותיו האחרות שלו לקולא, דוגמת ההיתר לשימוש בשמן כותנה בפסח שהתקבל אפילו בקרב חסידי חב"ד שמאוד מקפידים ונזהרים בפסח. אולם הרבנים הראשיים בארץ ישראל, פסקו שבארץ ישראל יש לנהוג לחומרא ולא להשתמש באבקת חלב של עכו"ם, קל וחומר שלא בחלב עכו"ם.

הרה"ג זלמן ברוך מלמד פסק שיש לחלק בין לכתחילה ובין דיעבד. לכתחילה יש להחמיר ולא לקנות או להשתמש באבקת חלב נכרי. אך בדיעבד, אם התברר שיש במוצר אבקת חלב נכרי אין צורך לזרוק אותו וניתן לאוכלו.
כך השיב גם הרה"ג יעקב אריאל, שאמנם לכתחילה יש להימנע אך בדיעבד ניתן לאכול וללא ספק שאפשר לתת לילדים קטנים או לאחרים שלא מחמירים בזה. 

לעומתם, הרה"ג דב ליאור הסתמך על תשובת הרב צבי פסח פרנק שהתיר אבקת חלב נכרי לכתחילה, וכך הוא פוסק.

מצד שני, ישנם פוסקים שהחמירו ואסרו אבקת חלב נכרי אפילו בדיעבד, כך סוברים הרב מרדכי אליהו זצ"ל והרב משה שטרנבוך, וכך כתב בשו"ת חלקת יעקב.

בנוגע לאדם שחשב שאבקת חלב נכרי היא איסור גמור ופתאום התברר לו שזו חומרה - הרב ליאור השיב שכלל אינם צריכים לעשות התרת נדרים, כי קיבל על עצמו לאסור בטעות.
כשאדם יודע שזה מנהג טוב וכעת רוצה להפסיק לנהוג כך, אם עשה התרת נדרים בערב ראש השנה ואמר שכל מנהג טוב שיעשה יהיה בלי נדר - אין צורך בהתרת נדרים, ואם לא עשה התרת נדרים בערב ראש השנה, צריך לבקש משלושה חכמים שיעשו לו התרת נדרים.

אשה שלפני החתונה נהגה לאכול אבקת חלב נכרי ובעלה מקפיד שלא לאכול - הרב יעקב אריאל כתב שאשה לא מתחייבת במנהגי הבעל בדברים שלא יכולים לפגוע בשלום בית, ולכן יכולה להמשיך במנהגה. במאכלים משותפים עליה לנהוג מנהגי הבעל.