קשיא: מצווה בו יותר מהשוחט?

י"ד שבט תשע"ט

הגמרא בקידושין קובעת ש"מצווה בו יותר מבשלוחו", האם זה אומר שכל היודע לשחוט חייב לשחוט בעצמו? והתשובות שלכם על הקשיא משבוע שעבר

2 דק' קריאה

שימוש בתמונה זו נעשה בהתאם לסעיף 27א לחוק זכויות יוצרים. אם הנכם בעלי הזכויות בתמונה זו ומעוניינים שנחדול משימושה או נעדכן קרדיט מתאים, אנא פנו אלינו לכתובת: beitel@yeshiva.org.il

תקציר החידה הקודמת: הגמרא בסנהדרין דף פט לומדת ש ש"המוותר (עובר) על דברי נביא ונביא שעבר על דברי עצמו – מיתתו בידי שמים". מצד שני, אם כל מצוות התורה נאמרו לנו מפי נבואת משה, האם נאמר שכל העובר על מצווה בתורה יהיה חייב מיתה בידי שמיים?

ביזוי נבואה

המנחת חינוך (תקטז,א), וכן תירץ דוד בתגובה, מסביר שחיוב המיתה שקיים על העובר על דברי הנבואה הוא כאשר עוברים על הציווי משום ביזוי הנבואה ולא משום קושי לכבוש את היצר. לשיטתו, מי שמפקפק בנבואתו של משה ועובר על אחת מהמצוות- אכן יהיה חייב מיתה בידי שמיים, אך מי שעובר מסיבה אחרת- פטור.

המנחת חינוך אף מוכיח כשיטתו מהמסופר בספר שמואל ששאול לא הקשיב לקול שמואל הנביא, ועל כן נענש והורד מכסא המלוכה. לדבריו, שאול לא היה חייב מיתה מכיוון שלא זלזל בנבואתו של שמואל, אלא שהתקשה להתגבר על יצרו.

התורה איננה נבואה רגילה

הסבר אחר הציע הגרי"ד סולובייצ'יק בספרו דברי הגות והערכה ("מה דודך מדוד"). לדבריו, התורה איננה ציוויו של משה לעשות את דבר ה', אלא אלו חוקי הקב"ה הנצחיים המתגלים בעולם. אם מישהו היה ממרה את פיו של משה בנבואה לשעתה, כגון שלא היה מביט בנחש הנחושת במדבר, היה נחשב כעובר על דברי נביא, אך העובר על חוקיו הנצחיים של הקב"ה- אינו נחשב כעובר על דברי נביא.

והשבוע: הגמרא במסכת קידושין (דף מא) קובעת ש"מצווה בו יותר מבשלוחו" וממילא לכתחילה על האדם לטרוח בעצמו בהכנות לקראת שבת קודש, ולקיים את הקידושין בעצמו ולא על ידי שליח.

אך, מכלל זה עולה חומרא גדולה- האם כל היודע הלכות שחיטה חייב לשחוט בעצמו? ולהבדיל, האם כל היודע למול חייב למול בעצמו את בנו, ולכתחילה אסור לו למנות שליח במקומו?

מוזמנים להחכים אותנו בתשובות שלכם בתגובות

לתשובה ולקשיא הבאה

לקשיא הקודמת

לכל השאלות והתשובות הקודמות

תגיות:

3 תגובותב3 דיונים

ח חנוך, אפרת |י"ז שבט תשע"ט

אין חובה לשחוט

מצווה בו יותר מבשלוחו הוא דווקא במצוות שרק האדם מחויב כמו בקידושין, אין חובה על האדם לשחוט ולכן הוא יכול לעשות זאת על ידי שליח

י יוסף, בית אל |כ"א שבט תשע"ט

שני טעמים בדין "מצוה בו יותר מבשלוחו"

יש לחקור מהו הטעם לכך שמצוה בו יותר מבשלוחו: צד א'- דין המתייחס למצוה הספציפית שלפנינו, מפני שהתורה הטילה מצוה זו על האדם יותר ראוי שהוא יקיים אותה בעצמו, ישירות בלי אמצעים. לפי צד זה הדין שייך רק במצוות חיוביות, ומצות השחיטה אינה חובה על האדם, אלא תנאי שבשביל שהוא יוכל לאכול את הבשר הוא צריך לשחוט את הבהמה לפני.

י יוסף , בית אל |כ"א שבט תשע"ט

המשך

צד ב'- דין העומד בפני עצמו ביחס לכלל המצוות, כעין דברי המשנה באבות "לפום צערא אגרא" שכאשר האדם מתעסק בגופו לקיום המצוה הרי הוא מתאמץ ומשקיע בשביל קיום רצון ה' וזו המעלה של "מצוה בו". לפי צד זה נראה שישנה עדיפות שאדם היודע לשחוט יקיים את המצוה בעצמו (אך כנראה צריך להתחשב בשיקולים מעשיים נוספים..).