ראש השנה תשפ"ג (2022) כל מה שרציתם לדעת
כ"ד אלול תשפ"בכל מה שרציתם לדעת על ראש השנה, זמני כניסת החג ויציאתו, הלכות החג ועוד..
השנה ראש השנה חל ביום שני ושלישי (26-27/09/2022 למניינם)
זמני כניסת ויצאת החג:
ירושלים :
🕯כניסת יום א' של ר"ה - 17:56
🕯🕯כניסת יום ב' של ר"ה* - 19:06
✨צאת החג - 19:05
תל אביב:
🕯כניסת יום א' של ר"ה - 18:13
🕯🕯כניסת יום ב' של ר"ה* - 19:08
✨צאת החג - 19:07
חיפה :
🕯כניסת יום א' של ר"ה - 18:05
🕯🕯כניסת יום ב' של ר"ה* - 19:08
✨צאת החג - 19:06
באר שבע:
🕯כניסת יום א' של ר"ה - 18:14
🕯🕯כניסת יום ב' של ר"ה* - 19:08
✨צאת החג - 19:07
*הזמן הנקוב ככניסת חג ב' הוא זמן צאת החג הראשון שלפי רוב הפוסקים, הוא הזמן בו ניתן להתחיל להערך לחלק השני של החג (לשים אוכל על הפלטה וכדו')
הסוד מאחורי מנהג ה"תשליך" | נקודה למחשבה עם הרב ינון גרוסברג שליט"א
מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה | נקודה בהלכה עם הרב עודד מילר שליט"א
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה | קצרים למועדים עם הרב ידידיה סעייד שליט"א
האם מותר לאכול לפני תקיעות?| נקודה בהלכה עם הרב עודד מילר
בשנה זאת נהגו לכתוב את הפרוזבול בערב ראש השנה סרטון קצר של הרב איתן מינקוב שליט"א מסביר את כל מה שצריך לדעת על פרוזבול!
בסוף הכתבה מצורף דף פרוזבול להדפסה!
שיעורים מענינים לראש השנה:
סימני הדרך - על מהות הסימנים מאת הרב חגי לונדין>> לחץ כאן!
על מהותם של תפילות ראש השנה מאת הרב זלמן מלמד שליט"א>>> לחץ כאן!
משמעות ראש השנה לכלל ולפרט מאת הרב דב ברעל וויין>>> לחץ כאן!
מניין שראש השנה הוא יום הדין>>> לחץ כאן!
שאלות מרכזיות ממדור שאל את הרב:
קיצור הלכות ערב ראש השנה (מהרב מרדכי אליהו זצ"ל)
א. ערב ראש השנה הוא היום האחרון בשנה, והזדמנות אחרונה לעשות תשובה לפני יום הדין. זהו יום של חשבון נפש על השנה שחלפה, ויום של הכנות לשנה החדשה. דיני יום זה שונים מכל ימי חודש אלול, ורבים נוהגים לצום בו וללכת להתפלל על קברי צדיקים אולי ירחם ה' בזכותם (בא"ח ניצבים ב).
ב. בערב ראש השנה יעסוק בתורה ובמצוות ובתשובה, ויקדים לבקש מחילה מחביריו על מה שעבר ופגע בהם, ולא ימתין עד ערב יוהכ"פ (כה"ח תקפא ס"ק ט').
ג. מכבסין ומסתפרין בערב ראש השנה לכבוד יום-טוב. וטוב שיקצוץ האדם את ציפורניו ביום זה בהקפדה יתירה על כל יום שלא יהיו עודפות על הבשר. ויזהר להסתפר ולהתגלח קודם חצות היום (שו"ע תקפא ס"ע ד, בא"ח ניצבים ג).
ד. לובשים בגדי שבת בראש השנה, להראות שאנו בטוחים בחסד ה' יתברך שמו שיוציא לאור משפטנו. ויש משתדלים ללבוש בגדי לבן. אך לא בגדי משי ורקמה (כה"ח תקפא ס"ק עט. מ"ב שם ס"ק כה).
תפילה
ה. אף על פי שבדרך כלל אין אומרים וידוי במנחה לפני יום שאין אומרים בו וידוי. אנו אומרים וידוי בתפילת מנחה של יום שלפני ערב ראש השנה, כיוון שאומרים גם סליחות בלילה שאחר כך. ואם חל ראש השנה ביום שני, אומרים "צדקתך" בשבת שלפני כן (בא"ח ניצבים ב).
ו. אין תוקעים בתפילה ובסליחות בערב ראש השנה לא בלילה ולא ביום, לא בציבור ולא ביחיד, כדי להבדיל בין תקיעות חודש אלול שהן תקיעות של רשות לבין התקיעות של ראש השנה שהן חיוב מהתורה (רמ"א תקפ"א סע' ג. בא"ח שם).
ז. אם יש "תוקע" שרוצה להתאמן לקראת ראש השנה, יתקע בחדר סגור, שלא יִשָמָע קולו בחוץ (בא"ח שם כה"ח ס"ק עב ומשנ"ב ס"ק כד).
ח. בשחרית ערב ראש השנה אין אומרים וידוי, ולא תחנון ונפילת אפיים. ואין אומרים "למנצח וכו' יענך ה'", ולא "תפילה לדוד". ואין אומרים צידוק הדין.
ט. בערב ראש השנה נוהגים לעשות "התרת נדרים" אחרי הסליחות לפני התפילה, שכל מי שאינו מקיים את נדריו הוא בנידוי, וכל מי שהוא בנידוי אין תפילתו מקובלת עד ארבעים יום (עיין כה"ח תקפא ס"ק יב, יט). ועיין בתחילת הלכות חודש אלול דיני התרת נדרים בארוכה.
י. יזהר מאד במנחה, שהיא התפילה האחרונה של השנה ומי שמתענה כל היום יאמר "עננו", אך אין אומרים "עננו" בחזרה (עיין בא"ח ניצבים ב).
ממנהגי ערב החג- תענית, טבילה והליכה לקברי צדיקים
יא. יש נוהגים להתענות בערב ראש השנה (עיין שו"ע שם סע' ב), ומי שקיבל עליו תענית במנחה שקודם לכן, יתענה עד ליל החג, ויאמר "עננו" במנחה בתפילת הלחש של ערב חג. ויש מתענים רק עד אחר תפילת מנחה, שאז טועמין איזה דבר כדי שלא ליכנס ליום-טוב כשהוא בתענית, ומי שנוהג כך לא יאמר "עננו" בתפילה. ומי שחושש שהתענית תזיק לו או שיהיה חלש בערב ראש השנה, לא יתענה (אחרונים. עיין כה"ח שם ס"ק סא).
יב. מי שהיה רגיל להתענות כל שנה, ושנה אחת אינו יכול להתענות, יעשה התרת נדרים על מנהג זה (עיין שו"ע יו"ד סימן ריד ס"ע א ופ"ת שם ס"ק א ועיין לעיל דיני תענית יחיד).
יג. טובלים בערב ראש השנה במקוה, כי הטהרה מועילה לשמיעת תפילתו של אדם. ויטבול אף על פי שלא ראה קרי מפני שטהרת הגוף מביאה לידי קדושת הנפש (רמ"א ס"ע ד. כה"ח תקפ"א אות פ"ב).
יד. טובלים חמש טבילות בערב ראש השנה:
ומי שאינו זוכר את כוונות הטבילה בפרטות, יטבול חמש פעמים ויכוין בטבילתו על פי מה שכתוב במחזורים ובספר זה. (בא"ח ניצבים ג).
טו. יש נוהגין לילך בערב ראש השנה להשתטח על קברי הצדיקים (רמ"א תקפא ע יד), ונותנים שם צדקה לעניים, ומרבים בתחנונים לעורר את הצדיקים הקדושים אשר בארץ המה שימליצו טוב בעדנו ביום הדין. ועוד כי מקום קבורת הצדיקים, הוא מקום קדוש וטהור והתפילה מקובלת שם ביותר בהיותה על אדמת קודש. ויבקש האדם שיעשה הקב"ה חסד בזכות הצדיקים. אבל לא יתפלל אל המתים עצמם שלא יהיה ח"ו בכלל "ודורש אל המתים" (בא"ח ניצבים ב. כה"ח תקפא ס"ק צה משנ"ב ס"ק כז).
טז. טוב לטבול במקוה לפני הכניסה לבית הקברות ואחרי היציאה ממנו. ואם אינו יכול לטבול אחרי היציאה לפחות יטול את ידיו בלי כלי ובלי ברכה. (עיין כה"ח תקפא ס"ק צ) וטוב לתת צדקה ביום זה. ו"צדקה תציל ממות" (רמ"א שם סע' ד. כה"ח שם ס"ק צז).
הדלקת נרות
יז. יש להכין שתי מערכות של נרות קודם החג על מנת שלא יצטרך להדביק נרות או לתקוע את הפתילות למצוף השעם בליל יום טוב השני. כמו כן יש להכין נר נשמה שידלק לפחות 26 שעות, על מנת שיהיה אפשר לקחת ממנו אש להדלקת נרות בלילה שני של ראש השנה.
יח. אם לא הדביק נרות שעוה מערב יום טוב לא ידביקם ביום טוב, ויכול להשתמש בנרונים (אף על פי שלכתחילה לכבוד החג ידליק נרות ארוכים). אם לא תקע פתילה בשעם מערב חג יכול להכניסה בשינוי בחג (עיין פירוט הלכות בענין זה לעיל בהלכות פסח - הדלקת נרות).
יט. תברך "להדליק נר של יום טוב" ולא "של יום הזכרון" (מלבד מנהג חב"ד) ואם בירך "של יום הזכרון" יצאה ידי חובה. ואם הוא גם שבת תברך "להדליק נר של שבת ויום טוב". ואחר כך תברך שהחיינו.
כ. טוב שהאשה תכין פרי חדש או בגד חדש להדלקת נרות של יום טוב שני על מנת שתכוין עליהם בברכת "שהחיינו". וכיצד תעשה? קודם תברך על הפרי את ברכתו וברכת שהחיינו, תטעם מעט, אחר כך תברך רק על הדלקת הנרות (בלי ברכת שהחיינו נוספת) ותדליק. ואם הכינה בגד חדש תברך שהחיינו בהדלקת הנרות תכוון גם על הבגד החדש, מיד בסיום הברכה וההדלקה תלבש את הבגד שהכינה. תלבשנו. גם אם לא הכינה פרי או בגד חדש - תברך "שהחיינו". (אחרונים כה"ח ת"ר ס"ק ו ז משנ"ב ס"ק ד).
