בס"ד


מאמרים ועיונים
מס. סידורי:13573

על פסק 13400 - מזיק רכב ביד הגנב, וגרם להפסד הביטוח

תאריך:
מחבר המאמר:


לפסק עליו נשאלה השאלה - לחץ.


לכאורה צריך עיון על פסק זה משני היבטים:
א. על פי בית הדין, המזיק רכב בחושבו שהוא של גנבים חייב בנזק הבעלים. ולכן בעל החנות ישלם לבעל הרכב את הנזק שגרם לו.
כבוד בית הדין בעצמו כותב בפסק שיש להתייחס לחפץ גנוב כאבוד מידי הבעלים ולכן במקרה שאין ביטוח לרכב, המזיק פטור ואדרבה בזכותו נשאר הרכב.
על פי עיקרון זה גם במקרה הנידון יש לפטור את המזיק כיוון שהזיק רכב שנמצא בידי הגנב, ואם יש נזקים לרכוש הגנוב יש לתבוע את הגנב!

ב. בנוסף, כל היסוד של 'המציל עצמו בממון חבירו' זה בגלל שעשה שלא ברשות, אך כאן שלא ידע שהרכוש של חבירו אלא חשב שהוא של הגנב, המעשה שעשה הוא ברשות שהרי מותר לו לעכב ולהפריע לגנב. ואי ידיעתו כאונס גמור ולמה חייב לשלם?


תשובת הרב ברוך שרגא שליט"א, (נכתבה ע"י הרב שי קבסה)

1) במקרה הנדון, כיון שהיה לבעל הרכב ביטוח, גם כאשר הגנבים גנבו ממנו את הרכב, אין זה נחשב שהוא "איבד" משהו כיון שהביטוח עומד לשלם לו עבור הפסדו. ולכן, במצב כזה, שבעל החנות הזיק ושבר את הרכב והוא זה שגרם בפועל את ההפסדים לבעל הרכב, על כן הוא חייב לשלם, דאדם מועד לעולם. (והרב דימה זה לדין הידוע שאם ראובן זרק כלי מגגו, ושמעון שבר את הכלי בעודו באויר, יש צדדים בהלכה לפטור את שמעון כיון שהוא שבר כלי שכבר עומד להישבר. ואמר הרב, מה יהיה הדין אם יש לראובן ביטוח על אותו כלי גם באופן הנ"ל? בזה היה נראה ששמעון יהיה חייב כי הוא לא שבר כלי שבור, כי יש לראובן ביטוח על אותו כלי.)

2) לגבי השאלה השניה בדין מציל עצמו בממון חבירו,
הדין הוא באמת שהמציל עצמו בממון חבירו חייב גם באונס גמור, וגם כשהיה לו רשות להזיק את החפץ כדי להציל את עצמו. עי' שו"ע חו"מ סימן שנט סעיף ד'.

בכבוד רב,
ש. קבסה
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il